עם בואו של חג החירות, אני חושב שוב - האם להיות תחת שליטה זה אכן מה שאני רוצה? האם מדובר בסימן שאלה האם מדובר בכלי ריק למילוי תאווה ריקה ולא נכונה?מבחינת משיכה מינית, אין מה לדבר - רוצה וחושק בתפקיד הנשלט עוד מה האורגזמה הראשונה - אבל בעולם המקדש זוגיות, ובשל העובדה כי אני עצמי משתוקק לכזו ולנוכח העובדה כי לפחות בהתחלה הנורמה היא לשמור על "סדרי הבריאה" - ולא לערב את ענייני השליטה, אני תוהה - האם עלי לשנות את דרכי,? האם יתכן שכל החשק העז לשליטה מפריע לי למצוא חברה ואף להקים משפחה? האם ניתן לדמות את החרמנות העזה לניווט לא מוצלח במדבר, ולמעשה טרם אנקה את עצמי - לא אוכל לבוא בדלתה של הארץ המובטחת ולא אוכל להיכנס לזוגיות של ממש?קראתי כאן בלוגים רבים, ואני יודע שהרבה אנשים נמצאים באותו המדבר... קשה לי להגיע לתשובה בנקודה הזו. בנקודה הזו הרצון שלי להיות תחת שליטה הוא חלק ממני - וגם אם אצטרך כרגע לבצע יציאה, ולשנות דרכי, אני מקווה כי בסופו של דבר החלק הזה באישיות שלי יביא אותי גם לדברים טובים, נכונים ואמיתיים. חג שמח בחירות אמיתית להיות מי שאנחנו, אבל לא פחות חשוב- גם מי שאנו יכולים להיות.
