בעקבות צ'אט אתמול,
אני תוהה אם מישהו מתרגש ומטפטף מזה פה כמוני.
מבקרה של השולטת על השיח, דרך המילים שנשלט צריך להגיד, או שאסור לו להגיד.
כמובן יש את "גבירתי הנאווה" כרפרנס. הפוך לצערי (מיילדום). הייתי נורא מתלהב ממצב הפוך.
יש את הקלאסי - עמידה על אמירת תודה לעיתים קרובות בשיח. "נתחיל באמירת תודה שאני בכלל מדברת איתך". "תודה. את מהממת"
הכרתי עוד שתי דוגמאות נורא חזקות, של מניעה. הם אפקטיביות מאוד כי הן יוצרות מצב מתמשך מדהים של מודעות כפולה אצל הנשלט: גם של יחסי הכוח והמרות בשיחה, וגם של הפגמים בעצמו.
הדוגמא האחת היא צ'ט, או דו שיח, שבו לנשלט אסור להגיד את המילה " אני". זה אפקטיבי מאוד כדי להבהיר לשלט כמה הוא מפוקס בעצמו יותר מדי בטעות. הוא אקטיבית צריך להחליף בסקס וירטואלי, "אני יורד לך ומלקק לך את הדגדגן" ל-"את מתענגת מליקוק שלי את הדגדגן שלך"
השנייה באה משולטת ממש מדהימה מארה"ב - שכתבה באתר שלה שיש שלוש מילים שנשלטים צריכים למחוק מהמילון שלהם כשהם מדברים איתה: "רק", "אנסה", ו"רוצה".
"רק" ו"מנסה" הן מילים שמקטינות את האינטראקציה איתה, ואת השירות של הנשלט, ולכן אסורות. "אני רק רוצה לספר לך..", "רק רציתי לשרת אותך ב...", "אנסה להגיע לפגישה", וכו'. כלכך נכון. כלכך מחנך.
ולגבי השלישית, וואו. העובדה שהיא יכולה להשתמש במילים "אני רוצה" והנשלט לא, כבר ממש מעבירה בי צמרמורת של עונג. הוא מחויב להשתמש ב
"I wish you could..." המנומס, השקט, הכנוע, ולא ב
" want you to do..." הברברי.
אני אפסיק עכשיו. חם לי :)
*עריכה: אתם יכולים לכתוב לי בתגובות עוד דוגמאות. זה לא יהרוג אתכם, קקות... :)*
