היה לי אתמול את סשן האדג'ינג העצמי הכיפי ביותר שהיה לי.
המון פנטזיות נעימות, מכל מני סוגים. פנטזיות של טיזינג ודינייל'( טוב לא ממש פנטזיות. זאת בעצם האמת:). ופנטזיות של העצמה נשית. ואפילו כאלו שפחדתי שלא יגרו אותי יותר, אותי המקולקל, כי בחלקן אני אשכרה קיים כאדם. אבל כן, הן גירו אותי כלכך, שהיגעתי למצב הזה.. אפילו אחרי ה-gooning. מכירים? שהבולבול מטפטפף ומטפטף במשך עשות דקות של שכרון חושים, וכבר לא אכפת לו שאין אורגזמה, כי הגוף כבר בטוח ושלם במקום שלו, של ה-אין אורגזמה..
לעניין אחר - סשן הפינדום השבועי נדד שוב לכך שאני "רואה תמיד את מודל האשה הגדולה שמעליי", כפי שהגדירה הפסיכולוגית, ורמזה שזה בטח קשור לאמא שלי. אז, דיברנו על אמא שלי. לא נראה לי בכלל. היא סתם החשודה המיידית. אבל לא.
אישתי טוען שאני חייב לפתוח את המיניות שלי בטיפול. שזה חלק כלכך גדול, ואני לא מטפל בו. אני קצת חושד שזה בגלל שהיא רוצה שהיא( הפסיכולוגית) "תטפל בה"...טיפול המרה.
מה אתם אומרים? נקפוץ?
