שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לכתוב משהו

אפשר עוד לעשות איתי המון דברים
לפני 4 שנים. 22 ביוני 2020 בשעה 13:34

ונקודת ההשקה המפתיעה בינהם

שמעתי כמה פעמים טענה ( בדרך כלל מצד שולטים) שכל נשלט הוא בעצם קקולד בסתר. וזה מאוד לא נכון.

אני מאוד לא קקולד, אני זונת צומי. ההבדל הוא כמובן, בתשומת הלב. בעוד שהעיקר בפטיש הקקולד היא ההתעלמות והתמקדות בגבר אחר, אני זקוק במיניות שלי לתשומת לב עליי.

אז שנייה יש פה כמה מוקשים לפרק בדרך לתובנה: 

קודם כל. זה נשמע מאוד אגואיסטי, אבל לא באמת. אני מעניק תשומת לב מוחלטת לשולטת. אני מתכוונן לפי הצרכים שלה (ע"ע תפוח אדמה, מונח שאישתי תבעה) וכיו"ב. אני מודה לה. אין פה קשר לאגואיסטיות.בטח לא כלפי השולטת

דבר שני - כרגיל, אין פה כלל שיפוטיות. אין רע בקקולד, אין רע בתשומת לב. כל אחד אוהב מה שנוגע לו, מה שמרטיט אותו. הכל טוב. 

ואז, אחרי שזורקים את כל השיפוטיות הצידה, השאלה המעניינת העולה, היא, היא למה *כלכך* חשובה לי תשומת הלב. למה זה אישיו בשבילי ? האם אני רוצה השפלה או לא? הרי בחיים, ההשפלה הטבעית היא *חוסר* תשומת לב: התעלמות ממך, ומצרכיך. להנות בלעדיך, עם מישהו אחר, להשאיר אותך מאחור. לאכול את התפוח, לזרוק את הפרח לחצר, וללכת לה לשחק עם ילד אחר.

אז למה זה טרן אוף בשבילי, פעם אחרי פעם? למה ברגע שמתעלמים ממני *באמת", או כעונש, אני מאבד את הריגוש?

אני חושב זה בגלל הגרעין. הרי מיניות היו צורך בחיבור. החיבור הראשוני שהמיניות הבדסמית באה לייצג. כל אחד מוצא את נקודת החיבור הבסיסית שלו. ושלי אפשרנ לתמצת ב"אני שווה למרות שאני למטה".

אני נחשק למרות ההשפלה, אולי בגללה. החיבור בין השפלה לאינטימיות. בין השפלה לערך עצמי, ערך שמישהי גבוהה ממני מעניקה לי. הסייפא, הלא-מדוברת אבל נוכחת היא החל מ "אתה ילד טוב", או "העלית בי חיוך", דרך  "נעים לי איתך", ו"אני רוצה בך", ועד ל"אתה משנה בי דברים". אפילו שאני במקום הכי נמוך. למרות שאני במקום הנמוך. *בגלל* שאני נמוך.

מהסתירה הזו אני שואב את כל הכוח המיני. והיא לא  נוכחת כלל בקקולדיות. 

או שכן?

כי מישהי שבצ'ט עושה לי טיזינג ארוך, ומספרת לי בפירוט אקסהביסיוניסטי את כל כיבושיה, וריגושיה עם אחרים, שוב ושוב ושוב - 

כי היא יודעת שאין לי. כי היא יודעת שהיא חזקה ממני, כי זה מתסכל, ומעצים את כל הרגשות שלי, ומדרבן לפעולה אולי.. 

אז זה סוג של קקולד, אבל זה גם גורם לזונת הצומי שלי להתנפח מגאווה ומריגוש, ולא להאמין למראה עיניה, שזה לא נגמר עדיין. כי היא נהנית לספר לי כלכך! כי אני שימושי ונחשק,

"היא רוצה אותי, למרות הכללללללל." 

 

 

Netrunner​(נשלט) - מזדהה מאוד
לפני 4 שנים
Netrunner​(נשלט) - לפעמים מרגיש לי שאני מאוד אנוכי כי אני צריך הרבה תשומת לב כלפי ויעשו בי דברים (אז איזה מן נשלט גרוע אני?).
לפני 4 שנים
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - גם אני הרגשתי ככה. אבל כל אחג רוצה ואולי צריך, להיות נחשק, באיזשהו אופן, לא? אין בזה רע.
אם מחפשים גם את החיבור, אם הצרכים שלה ושלך ואיך לחבר בינהם, זה יכול להיות דבר מאוד חיובי.
לפני 4 שנים
scary​(שולטת) - לדעתי זה לא בדיוק קקולד, כי הצ'ט הוא ההיפך מהתעלמות, הדינמיקה היא זוגית. ונגיד שזה אכן קקולד, אז אולי קקולד Y לא עושה לך את זה וקקולד X כן. זה משנה איך אתה קורא לזה? תהנה ממה שאתה נהנה ממנו, וממה שלא, לא. או שתנתח את זה עד עפר. גם אופציה.
לפני 4 שנים
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - את צודקת, יאללה, לא קקולד. ממילא משעמם פה בצד.
בואי משהו אחר... השפלה פומבית?
לפני 4 שנים
scary​(שולטת) - חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
לפני 4 שנים
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - שברת את האינטרנט
לפני 4 שנים
Jeanne - לא יודעת למה אבל זה דווקא שימח אותי נורא לקרוא, אולי כי זה מענה כל כך יפה לצד השני שבך ולחרדה שלך מ"להפריע" או מלדרוש לעצמך תשומת לב בעולם.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י