לכתוב משהו

1. אמרתי לה. לפסיכולוגית. סיפרתי הכל הכל הכל. על הבדסם, על הצורך שלי בהשפלה, על סקס ועוד. 

זה לא הפעם הראשונה שאני מספר לבעל מקצוע. אבל הפעם הקודמת הייתה כשהייתי בן 19.

זה לא לייף צ'ינג'ר. כלומר, זה כן קצת משחרר ומוזר - אני רגיל כל הזמן שצריך לשמור 90 אחוז מהמחשבות שלי בסוד, ופתאום לא. פתאום מותר. פתאום הם יוצאות החוצה.

אבל זה לא לייף צ'נג'ר, כאמור. לא היו מסקנות. או תובנות. ניתן לה שבוע לעכל :).

2. אני על צומת דרכים. וצריך לחצות. ביחד איתה. אל מול המכשולים והמשאיות הנוסעות (ראה פוסטים קודמים) אולי אשנה את הניק לפרוגר?

3. ומכמה סיבות, כמו שזה נראה כרגע, זה הולך להיות שבוע ארוך. לפחות הימים הראשונים שלו. 

בגלל 2 ו-3, האם אפשר לכבות את עצמי לכמה ימים? בקטנה...