יש לי בעייה לא פתורה של אמון. יש סוג של אנשים ( מסויים) שלא מאמינים לי. או שנוטים לא להאמין למה שאני אומר ולוקח הרבה זמן לשכנע..
ולאחרונה אני מבין קצת יותר למה זה.
אני מדבר על מצבים בהם אני מתנהג בכנות מוחלטת. והם רוב המצבים שלי בחיים, דרך אגב. לא כולם, כי לפעמים אני מסתיר קצת רגשות או דיעות או כדי שלא לפגוע, או שאני מרגיש לא נוח להביע אותם, כדי שלא ייגמר רע, או שזה חסר תכלית.
אז אני לא מדבר על המצבים האלו - אלא על מצבים שאני כנה, או אפילו מחטט בעצמי ומכריח את עצמי לדבר בכנות מוחלטת, מה שלא יהיה. דווקא בהם יש אנשים שפחות מאמינים לי.
זה הפתיע אותי. אבל התחלתי להבין את זה.
כדי להבין יותר טוב - הנה דוגמא שלא קשורה לבדסם, מלפני כמה שנים: אני ראש קבוצת מחקר מסויימת, וראיינתי מישהו, מהנדס מכונות, לתפקיד של פיסיקאי. מייד באה אליי ראשת קבוצה אחרת מקבילה, ושאלה האם אני עומד להכנס אל התחום שלה ולקחת לה עבודות. עניתי לה בכנות: בשום פנים ואופן לא, הוא יעשה פיסיקה, אבל באופן כללי נהנה ממישהו שיש לו ידע קצת יותר רחב. זה תמיד טוב.
היא יצאה מהפגישה ואמרה: "טוב, אז בפגישה הבהרת שאתם רוצים לקחת לנו עבודות. אני אדע מה לעשות."
כיף:(
והבנתי - אני חושב שזה קורה עם אנשים מפחדים ממנעד. שחייבים לשים את האחר באיזשהיא קופסא שהם הכינו ואז, כל דבר שתגיד, ואפילו *ככל שהוא יותר כן* הוא יאמינו פחות. כי החיים מסובכים, וככל שאני יותר כן, הפרטים שאני אומר פחות נכנסים לאותה הקופסא.
( קיימת גם האפשרות שטני לא יודע להעביר את האמת שלי טוב, או נכון או מדויק, ומסתבך. ראה להלן)
אז ככל שאתה מחטט ומוציא יותר כנות, הם יעדיפו לזרוק הכל לפח יותר.
וכשאתה נשלט זה קורה פי עשר יותר. לשולטות יש המון דיעות קדומות לגבי נשלטים. בצדק כמובן. אין חכם כבעלת נסיון. ויותר מכך, איזה *אינטרס* יש להן בכלל לזהות מנעד? כלומר, יכול להיות שבסיטואציות רגילות הן פתוחות וקשובות, והן חברותיות אבל במוד של חינוך ודיסטנס? בשביל מה להן? ואני לא שם לב לסיטואציה.
אז הנה דוגמאות. הכל אמיתות שאני מאמין בהם בכל ליבי. האם אתם מאמינים לי? הנה:
- אני מעריץ נשים, וחי בתחושת נחיתות נעימה מולן.
- אני בעל בטחון עצמי רב, אינהרנטי. מספיק בכדי לבחון את עצמי לפני שאני בוחן אחרים.
- כל אישה שלא מסכימה איתי, או שאני לא מסכים איתה, עדיין טובה ממני. אינהרנטית. אני ארצה לדבר איתה עוד.
- אני מתגרה מינית מלהיות נשלט על ידי אישה. להיות חסר אונים.
- מעולם לא החפצתי אף אחת. אני לא חושב שאני מסוגל. איך אפשר *לא* לחשוב "מה היא חושבת עכשיו? האם היא נהנית"?
- בצעירותי רציתי לנקות בתים של נשים. כפי שכתבתי בבקשה, זו הייתה דרך ראשונית שלי להכיר אותן. כי אני ביישן מאוד.
- ניקיתי למישהי את הבית. 3 פעמים, שבוע אחרי שבוע במשך כמה שעות. יסודי מאוד. ללא תמורה. היא ממש נהנתה מכך.
- אני סטרייט לחלוטין. מיילדום דוחה אותי.
-מדי פעם אני נכנס, לחדר צ'אט "אדונים ועבדים" בכלוב, לראות פעילות..
- אני אוהב את אישתי אהבת נפש. אוהב את הסקס, איתה. היא השולטת האולטימטיבית.
- חסר לי נורא בידיאסאם. כאב, שזה ברמה של הכרה בקיומי.
מסתדר לכם?
