* אתמול התרגשתי מאוד משיחה של שולטת. היא אמרה לי כמה שהיא מרוצה ממני. וואו! אני קיים! ואז כמובן שלא שלטתי על עצמי ופלטתי שטות. בקטנה, כן? לא קרה כלום. אבל בכל זאת מבאס. בגלל זה אני מפחד מחוסר שליטה. זה אף פעם לא מוביל לשום דבר טוב. האירוניה, אה? נשלט ששואף להישלט, אבל כשאני באמת נשלט, כשמישהי מוציאה אותי מהאיפוס הבריטי שלי וחודרת אליי לראש, אני ישר מחרבן.
פעם בטירונות, עשיתי אימון פרט אחרי שקיבלתי 2 שבתות ריתוק. כל המסלול הייתי מרוכז. לא במטרות, אלא בגבולות הגזרה. רצתי, קפצתי, הסתערתי וכל הזמן בראש: ײלא לחרוג, לא לחרוג לא לחרוג. להשאר מרוכזײ. והגעתי לסוף המסלול. ושמחה פראית הסתובבתי עם הנשק טעון ולא נצור למײמ, ײיש! ניצחתי את העולםײ...
מסתובב סדרתי אני.
* מחוויות נשלט שראה את הפרק האחרון של משחקי הכס. מכל האירועים שהיו שם:
1. שיט, הדמות שהכי אהבתי מתה (ומי שמנחש ממש חכם. לא טריוויאלי. )
2. איזה כיף לסרסיי. וואו כמה שאני רוצה כזה..
* אתמול נודע לי שקבוצת מחקר אחרת, ששיתוף הפעולה שלנו איתם מאוד חשוב לי ולקבוצה שלי, ושאנחנו קצת מתחרים, מלכלכת עליי ומספרת עליי שקרים. אך, האושר! השחרור! אני לא חייב יותר שום דבר ויכול להיות אינטרסנט טהור, ורק לחשוב על מדע!
(ואין לי עור של פיל. ממש לא. פשוט כשמדובר בעבודה, אני רואה רק אותה. פלא)
לפני 9 שנים. 16 ביוני 2015 בשעה 6:08