לכתוב משהו

את הפנטזיות ה.. הומוסקסואליות. 

וכן,  אני כמו הבדיחה הזו,  על המטופל שאומר לפסיכאטר שהוא מפנטז על מין עם חתול. 

(-"חתול בן או חתולה בת?" -"חתולה בת!  השתגעת?   מה אני,  לא נורמלי?!) 

אבל בכל זאת.  יש בהם איזו התרסה לא נעימה. שלי כלפיי.  אני לא קקולד,  ולא נמשך לבנים.  באמת.  

באמת,  נו.  

אוף סתמו. 

כשאני מפנטז עליהם,  זה כאילו אני אומר לעצמי "אתה לא מספיק שווה,  כדי לסגוד לבחורה ממש.  לסגוד למושא התשוקה האמיתי שלך". או אפילו "ברור שהיא תרצה שאסגוד לו ולא לה.  ככה זה.  טבעי".  משהו כזה.

זאת פנטזיה של התפשרות,  מכעס והתרסה על התפשרות בחיים. 

 וזה לא ממקום בריא. 

אני חושב.