אפרסם שוב את מה שכתבתי בשנה שעברה לכבוד צום ט' באב:
עשיתי אצלה שבת. אמנם ט' באב זה שבת, אבל השנה הצום יהיה ב-י' באב.
למי שלא יודעת, הצום נדחה, כי היום התשיעי יחול בשבת וכידוע בשבת לא צמים מלבד כיפור שחל בשבת.
שפחונת, יש הלכות חשובות שאת תרצי לשמור בצום?
אני למדתי באולפנה שאסור לנעול נעלי עור, חייבים לצום החל מהשקיעה ועד צאת החמה למחרת, אסור לשבת על כיסא או לשכב על המיטה. רב האולפנה אמר לנו שההלכה דורשת בט' באב לישון בשק-שינה או מזרן בלבד.
אוקי...
ואת מתכוונת ללכת לבית הכנסת לקרוא את מגילת איכה וקינות לצום?
לא אדוני, בית הכנסת נמצא רחוק... אקרא בדירה.
אז אני מבין שסקס לא יהיה הלילה?
"לא אדוני"
אני מכבד אותך...
"תודה אדוני זה לא ברור מאליו"
כפי שתמיד אמרתי, יש לי כללים בזוגיות בדס"מית. אחד מהם לשמור על הקווים האדומים שהגדרנו לעצמנו.
"תודה אדוני"
תזכירי לי מה לבשת לכבוד שבת קודש?
"לבשתי לבן, כולי לבנה אדוני... לבשתי חוטיני לבן, חולצת בטן לבנה, חזיה לבנה, חצאית מיני לבנה. הכל לכבוד שבת קודש אדוני."
ומה את מתכוונת ללבוש לכבוד הצום לזכר חורבן בית המקדש?
חשבתי על לבוש שחור אדוני, לבוש של אֶבֶל.
מה למשל שפחונת?
"חוטיני שחור, חולצת בטן שחורה, חזיה שחורה, חצאית מיני שחורה. שחור לכבוד צום ט' באב היום בו חרב בית המקדש.
אמנם שחור זה לבוש סקסי, אך שחור מביע גם הרגשה ותחושה של אבל ויגון."
אני מסכים איתך מאוד שפחונת, ובלבוש כזה תקראי את מגילת איכה?
"כן אדוני. ציווית עלי בבית להתלבש חשוף וקצר ואני מקיימת את רצונותיך."
אני גאה בך שפחונת, תשובה יפה.
"תודה אדוני" וחיוך קל מעטר את פיה.
שפחונת?
"כן אדוני"
לאחר שתצא השבת ותחליפי את בגדי השבת לבגדי אבלות אני אחכה לך בפינת הסלון, ואני דורש ממך לשבת על הברכיים.
"כן אדוני, אעשה כרצונך"
השבת יוצאת בסביבות 20:30,
שפחתי הולכת לחדרה להחליף את בגדי שבת לבגדי אבלות.
20:35 שפחתי מחכה על הברכיים בפינת הסלון.
אכן היא בחרה להתלבש שחור, כולה שחורה לכבוד האבל והצום.
אני עונד לצווארה קולר עור שחור ומצווה עליה לקרוא בקול את מגילת איכה.
היא מתחילה לקרוא את המגילה ואני יושב בשולחן מאזין לקריאתה:
"איכה ישבה בדד...איכה הייתה לזונה"
ירושלים זונה? זה די מעליב להשוות את ירושלים לזונה. כרגע כל מה שעולה במחשבתי הוא לדמיין את שפחתי לזונה.
לאחר קריאת המגילה, אני אומר לשפחתי שהיא קראה את המגילה כ"כ יפה והיא האשה היחידה עלי אדמות שאני רואה כזונה.
"תודה אדוני, אני תמיד משתדלת לזכור שאני שפחתך, זונתך, הכלי שלך לסיפוק יצריך וצרכיך, כולי חפץ לשימושך בכל עת ובכל שעה."
איזו תשובה מדהימה של שפחה מושלמת!
בגלל קריאתה המשובחת אישרתי לה ללכת לישון בכל עת שתחפוץ, הרי לא יהיה סקס הלילה.
אך דבר אחד ביקשתי ממנה. הלילה היא תישן על הרצפה עירומה.
הרי אסור לשפחתי בט' באב לישון על גבי המיטה.
"תודה אדוני".
הבוקר הפציע, השעה כבר 9. אני במיטה וליידי לא נמצאת אף אחת.
נזכרתי שהיום צום ט' באב, אני מסתכל הצידה לכיוון הרצפה ואני רואה את שפחתי,
עירומה כביום היוולדה ישנה על הרצפה.
שפחונת, בוקר טוב! תקומי. 30 שניות והיית על 4 ליד המיטה.
"כן אדוני!"
30 שניות ושפחתי עומדת על ארבע, מחכה למוצא פי.
שפחונת היום צום וכפי שביקשת לא יהיה סקס היום.
היום אני ארצה שתחשבי על הצום, על האבלות, על החורבן.
חכי לי בפינת הסלון כמו אתמול על הברכיים!
"כן אדוני"
לאחר 5 דקות אני רואה את שפחתי עירומה מחכה לי בפינת הסלון כשהיא על ברכיה.
אני רואה שהיא מתלבטת במשהו, ואני שואל אותה, קרה משהו שפחונת?
"אני יכולה להתייעץ איתך אדוני"?
בשמחה שפחונת, מה הבעיה?
"עוד לא נטלתי ידיים ויש לי פיפי ואני מבקשת כמה דקות לקרוא את ברכות השחר"
חשבתי מספר דקות ועניתי לה:
אני מאשר לך ליטול ידיים ולעשות את צרכייך ומיד תחזרי לכאן.
"כן אדוני"
לאחר 2 דקות שפחתי חזרה לפינת הסלון כשהיא על הברכיים.
שפחונת?
"כן אדוני"
תתחילי את ברכות השחר
"אסור להתפלל בעירום"
שפחונת!!!!!!! בלי להתחכם, ביקשת כמה דקות לברך את ברכות השחר, אז תתחילי, אני רוצה לענות אמן לברכותייך!
"כן אדוני, אני מתנצלת אדוני"
שפחתי מתחילה
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך"
מיד לאחר מכן שפחתי אומרת בקול את הברכות, ואני מחכה לראות האם שפחתי זוכרת את ברכת השפחה.
לאחר דקה אני שומע בקול מרוגש:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשני שפחה" ואני עונה אמן בקול גדול.
אכן שפחתי לומדת מהר, היא כ"כ כנועה וצייתנית.
לאחר סיום ברכות השחר, אני פוקד על שפחתי לומר שוב כמו אתמול את מגילת איכה.
שוב פעם כמו אתמול:
"איכה ישבה בדד...איכה הייתה לזונה" שוב פעם ירושלים משולה לזונה? כבר לא, הזונה היחידה היא הזונה שלי.
לאחר סיום קריאת המגילה, אני מביא GAG, כיסוי עיניים ואזיקים.
היום שפחונת את תהי קשורה עד צאת הצום. את תמשיכי להיות על הברכיים ותחשבי על האבלות והצום.
אזקתי את ידייה מאחורי גבה, כיסיתי את עינייה וענדתי את מחסום הפה לפיה
אם תצטרכי ללכת לשירותים, תשתחווי וכשארצה אגיע ואלווה אותך לשירותים.
ישנתי כל היום, שפחתי בפינת הסלון אזוקה.
20:30 אני קם ממיטתה. בודק ששפחתי לא הצליחה לחמוק או להיעלם.
אני רואה אותה על ברכיה, בדיוק כפי שנפרדתי ממנה בבוקר.
שבוע טוב שפחונת, הצום יצא... אני מסיר את מחסום הפה מפיה.
איך את מרגישה?
"אני גאה בעצמי שאני מקיימת את רצונותיך אדוני, אני עדיין קשורה ואיני רוצה שרגע זה יחלוף,
אני מאושרת שאני קשורה, אני מרגישה שברגעים כאלו אני נתונה לחסדיך...
תודה לך אדוני שיש לך סבלנות לאלף אותי.
לא האמנתי שיגיע יום ואדבר עם הגבר שלי שאני מביטה בו מלמטה, מושפלת, קשורה, ללא יכולת לזוז...
הפכני לחפצך האישי. תדמיין שאני סתם בובה."
כ"כ אהבתי לשמוע את דבריה הנכוחים, והחלטתי לתת לה את הזין שלי שחיכה כל היום לפיה...
אחח איזו תחושה מדהימה, אני מכניס ומוציא כהרגלי והיא מוצצת ומלקקת כהרגלה.
אני עושה הפסקונת ושפחתי אומרת "תודה לך אדוני על שבירת צום נפלאה של זין משובח....
דמיינתי אותו כל היום, אני כ"כ זקוקה לו, ארצה לטעום את זרעך ולענג אותך תמיד."
אני ממשיך להשתמש בה, נהנה להסתכל עליה מלמעלה... היא עירומה, היא קשורה, היא לא רואה אותי, עדיין לא הסרתי את הכיסוי מעינייה.
אבל הפה שלה מתפקד כראוי, הלשון שלה מושלמת, מלקקת לי את איברי כאילו מלקקת גלידה איטלקית.
מה רצונך שפחונת? אני שואל.
"שהרגע הזה לא ייגמר, תן לי זין ללא הפסקה."
ובכל זאת אני עושה הפסקה קלה ומחליט לשחרר את ידייה.
אני מחזיר את הזין שלי למקומו הטבעי, לחלל פיה של שפחתי.
ופתאום... כמו אינסטניקט טבעי, שפחתי מחליטה לאונן לי...
היא לוקחת את ידיה, מחזיקה בעדינות באצבעותיה החושניות ועושה לי ביד...
"תגמור אדוני, אני רוצה לשבור את הצום בזרע החם שלך, איני רוצה לטעום דבר מלבד זין, איני רוצה לבלוע דבר מלבד זרע"
"תגמור, תגמור, תגמור אדוני... אני מרגישה שאלוהיי קיבל את תפילותיי"
מאיפה את מביאה את זה? אין כמו שיחת איכות תוך כדי סשן.
"אדוני, נזכרתי במהלך הצום שכתוב בתלמוד: בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו".
"אלוהיי שמע את קולי וקיבל ברצון את תפילותי והפכני לשפחתך אדוני".
היא ממשיכה לאונן לי ואחרי המשפטים האחרונים, אמרתי לה...שפחונת תפתחי פה גדול....
"תודה אדוני על זרעך"