אני גאה בקטנה שלי
זה כבר חודש ושבוע שאנחנו בסחרור הבלתי פוסק הזה
מה זה חודש ושבוע? נשמע כל כך קצת, אך שתינו יודעים כי מים רבים נבעו מהמעיין הזה
ואני מרגיש שאני כל כך שבע רצון מהמסע הזה שלך
מהמנגינה שנשמעת עם כל צעד ועד בריקוד הזה שלנו
מהאדם שאת, מהאופן בו את הולכת על השביל הזה שאני מצייר לך בחול
מהאופן בו את קיימת בעולם הלא מוגדר שלנו
וכל יום שלנו מורכב מכל כך הרבה רסיסים , של כניעה ואהבה
ובמקום בו צועדים בין קודש לחול, אני ואת כמו רוקדים במחול
כל גבול שיש את בהחלט מביאה אותנו למתוח, גבול כמו מיתר , בשמיים
וכל סשן שלנו זה כמו צוהר לנשמה, אין ספור רגעים של קצוות כל כך שונים
אוסף של שיאים, שוברים את כל החוקים
וכמה רגעים יש של הבין לבין , שבו אנחנו זורקים רק לרגע, את כל העול והחובה, וצוללים פנימה אל תוך עצמינו
אותם רגעים בהם את מניחה את ראשך , עלי פינת לידי, מסתכלת לתוך העיניים שלי, עם החיוך המטורף הזה שלך
"רוני" אני קורא לך, ואת יודעת בדיוק למה
והרגעים האלו , כל כך שקטים, כל כך חזקים, חזקים אפילו ממני
ממיסים כל פיסה בקשיחות הבלתי נראית (לרגע) של האדון הזה שחושב שהכל שלו
שכל פיסה בך שייכת לו, כל תא ותא ,ביצירת אומנות הזו של הבורא
כמו שאת נושמת, בדיוק כמו שאת עוצרת נשימה
בכל פעם שהיד שלי אוחזת בגרונך ומשחררת אותך חזרה
בדיוק כמו כל פעם שאת מתקפלת בכל הצלפה
אבל החיוך שלך מיד אחרי בכלל לא מניח מקום לספק או מחשבה
וכשאת מטפסת לך אל עבר השיא
ואומרת לי אני שלך, הכי
אני גאה בך המון ויודע שאת בוחרת
כל יום מחדש , על הכל מוותרת
וכבר אמרת לי, אני בוחרת בכניעה
רוצה להיות שלך, ללא שום מניעה
ואני אומר לך בדיוק ברגע המתאים
שהאדון אוהב את הקטנה שלו, באמת ובתמים
וכשהחזרתי אותך הביתה, לפני הסוף, אמרתי
שלגמרי לגמרי- אני ואת זה שילוב חייתי
ל. שלי