לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Dark Enlightment

אתה מת כגיבור או שאתה מוצא את עצמך חי מספיק זמן כדי למצוא עצמך בתפקיד האיש הרע.
לפני חודש. 24 באוקטובר 2024 בשעה 13:52

 

לא מחפש אהבה,

מעוניין בשליטה.

 

אהבה נוכלת. באה כולה בטוב עם בגדים יפים, מפריחה מילים מדויקות, מלטפות לאגו של הקורבן התורני שלה

יודעת מה כל אחד צריך, מה תופס אותו.

המהות שלה לא תלויה בזמן או תזמון נכון. כשהיא מגיעה כללי המשחק מתכופפים לטובתה. אדם ישכח את עצמו ולא אותה. יזכור אותה בחיבה גם ברגעיו האחרונים.

המגע שלה כמו הוריקנים קטנים בלב.

בשפה שלה זה "פרפרים". יותר דומה לדופק מואץ שמוביל לפירפורי לב.

מספרת לך את ההתחלה היפה שלה אך לא את הסוף הפחות יפה, לפעמים אפילו מר. כשהיא מדברת נדמה שהעולם כולו עצר ורק היא קיימת אך למעשה היא שזה כמו לשים שמיכה על הכלוב של התוכי כדי שיחשוב שזה לילה. העולם ממשיך לנוע גם כשהוא ישן.

העולם זז בדרכו הרגילה גם כשאתה מאוהב.

 

לקראת סוף המפגש מציעה במתנה את המשקפיים הוורודים שלה לקורבן, שיראה בוורוד כמוה את החיים ויתעלם מהסכנות במציאות. יש לה עוד מלא בתיק לחלק לאחרים. Happy Happy Joy Joy

אחר כך חולפת על פניך ממהרת לעיסוקיה ולמעשה הנוכלות הבא.

משאירה אותך מבולבל ומבושם.

לא יודע מאין באה ולאן הולכת,

רק יודע שמרגיש משהו חסר בלכתה,

למרות שהיית בסדר לפני שהגיעה.

 

ואחרי כל זה...אי אפשר לכעוס עליה

כיצד תוכל לכעוס על מי שהפיחה בך רוח חיים? נתנה מודעות לחייך והפכה אותך מגולם לנושם?

לפני חודש. 12 באוקטובר 2024 בשעה 11:46

 

 

רק למזוג לתוך הכלי ולשתות לרוויה.

יין, קוקטייל או כל משקה אחר.

 

תמונה 1

 

תמונה 2

 

תמונה 3

 

תמונה 4

לפני חודש. 10 באוקטובר 2024 בשעה 20:23

כתבה מ-ynet שהצחיקה אותי:

 

ספינת חיל הים טבעה, והקפטנית תחת מתקפה: "העיקר למנות אישה"

--------------------------------------------


חיל הים הניו זילנדי איבד השבוע את Manawanui ("לב גדול") - הספינה הראשונה שלו שטובעת מאז מלחמת העולם השנייה. כשגולשים ברשת גילו כי ייבון גריי היא שפיקדה עליה הם שלפו חרבות: "מונתה רק כי היא אישה ולסבית, הטביעה 12% מהצי ביום אחד". שרת ההגנה זועמת: "מה אתם מבינים, מצביאי כורסה?"

 

גולש אחד כתב:

המפקדת גריי נכנסה להיסטוריה: "היא הטביעה 12% מהצי של ארצה ביום אחד, בלי שום התמודדות עם אויב או סערה. גיוון הוא הכוח שלנו". 

 

עוד כתוב:

על הספינה שטבעה פיקדה מאז 2022 ייבון גריי, קפטנית בעלת ניסיון מקצועי של שלושה עשורים, שבעבר שירתה בחיל הים הבריטי. היא עברה לניו זילנד עם בת זוגה לפני מעט יותר מעשור ואז הצטרפה לחיל הים המקומי.

 

-----------------

 

אז נראה לי שלמגדר אין שום קשר לתאונה כי היא בעלת נסיון וכישורים. הם סתם מקשקשים אבל כבדיחה זה הצחיק אותי.

 

כל הנוסעים פונו בשלום. עלות הספינה 100 מליון דולר.

 

לכתבה המלאה:

 

https://shorturl.at/u9rHz

 

 

 

 

לפני חודש. 7 באוקטובר 2024 בשעה 7:02

 

אני צריך לכתוב על אזהרת טריגר אחרי הפוסט האחרון?

אני מוסיף גם ט.ל.ח (טעות לעולם חוזרת) וכל לוגו כסת"ח אחר שתחשבו עליו.

 

כולה מילים. קריאה בשקט.

זה לא כאילו שמים לכם הצגה ויזואלית מול העיניים. אני גם לא כזה מוכשר בכתיבה ובניסוח המילים.

 

אני שוקל לכתוב בעילגות ושגיאות כתיב מחפירות. כשזה מופיע כל השאר נשכח. כולם יתמקדו רק בזה וישכחו מה כתבתי.

-----------

אז רציתי לכתוב על הבחורה שהכרתי לפני שנים לסטוץ מהאתר.

רציתי לכתוב על החוויות שלנו ביחד(הבדסמיות והלא בדסמיות).

 

רציתי לכתוב על העבד שהזמינה בספונטניות שלנו שינקה את הבית.

שלה בזמן שאנחנו בחדר מתפרעים.

מישהו חדש בסצנה.

רציתי לכתוב שאחרי שסיימנו את שלנו יצאנו החוצה לסלון והופתענו לגלות שהוא לא שם.

רציתי לכתוב שהוא עזב באמצע העבודה. השאיר פתק שבעקבות מה ששמע מהחדר הוא החליט שהבדסמ לא בשבילו(או שהסיטואציה הלחיצה אותו. משהו כזה)  

רציתי לכתוב שהיינו בהלם ואז פרצנו בצחוק. 

רציתי לכתוב על השיחות שלנו בטלפון לפני ואחרי שחלקנו רגעים פיזיים. שיחות שלא קשורות לבדסמ אלא על החיים. חלקן בציניות.

 

רציתי לכתוב על האי-יציבות שהייתה בה לאורך כל הדרך,

על העננה האפורה שהייתה יושבת קבוע עליה.

רציתי לכתוב שהייתה דכאונית אבל לא מתמסכנת.

רציתי לכתוב שהייתה שמה זין על כל העולם עשתה מה שבא לה.

 

רציתי לכתוב שהיא ידעה את סיפור חייה. שיש לה סוף ידוע מראש.

 

רציתי לכתוב שהיא קיבלה טריגר כלשהוא בחייה שדרדר אותה נפשית. אירוע שהביא לה את "הכאפה". לא קשור לקהילה הבדסמית.

אני יודע מה קרה  כי סיפרה לי אבל לא רוצה להכנס לזה.

רציתי לכתוב שהיא התאבדה.

 

כמה חודשים אחרי המפגש שלנו (לא בגללי ולא קשור אליי).

 

רציתי לכתוב שזה היה צפוי מראש אבל עדיין הפתיע אותי כשנודע לי.

נתתי לה עוד כמה שנים עד שזה יקרה אבל הטריגר ההוא קיצץ את פס החיים שלה משמעותית.

רציתי לכתוב שהיא אהבה שיר מסוים שלא סבלתי אותו

ומאז שהכרתי אותה אני אוהב אותו.

 

אז רציתי לכתוב ...

 

אבל  הקוראים לא נותנים לכתוב,

אז לא כתבתי.

 

לפני חודש. 3 באוקטובר 2024 בשעה 18:40

 

מסתבר שדיווחו על הפוסט שלי.

פעם ראשונה שזה קורה לי.

 

לפני 7 חודשים. 17 באפריל 2024 בשעה 7:36

 


יש לי אלפי שירים בטלפון.
פלייליסט של כמה שנים שאספתי את השירים מחולקים לפי סגנונות מוזיקה.
שירים שבחרתי בקפידה והכרזתי עליהם כטובים.
אני משער ש-אולי 5 אחוז הם לא משהו שאיכשהוא חשבתי שהם טובים בהחלטה של הרגע

אז החלטתי לעשות סינון שוב,
יותר קפדני כי אני כמעט לא שומע את השירים שלי.
חשבתי לעצמי למה
והגעתי למסקנה שהשירים הם טובים אחד אחד אבל הם לא בשבילי.
הם לא מה שאני רוצה לשמוע,
הם לא גורמים לי להיות מרוצה מניגון השיר.


החלטתי ללכת על שירים שאני באמת רוצה לשמוע,
כאלה שכמעט בכל מצב שאהיה אתענג עליהם
והחיתוך הוא עצום.
מעט מאוד עברו את הסינון,
מתוך אלפים.

על הרבה שירים טובים נאלצתי לוותר, גם כאלה שהם קלאסיקות,
כאלה שלא הייתי מתנגד לשמוע אבל הם לא מה שהייתי רוצה לשמוע.

לא כל מה שטוב אתה צריך לקחת איתך,
לא כל מה שקצת יש לך חיבור שווה להחזיק,
אני נשאר עם מה שאני אוהב להשתמש בו.


השירים ששרדו, יש כאלה אפילו נחשבים סתמיים של פעם אחת
אבל היה שם משהו שמשך אותי ולכן השארתי.
משהו שמשך אותי כל פעם שניגנתי את השיר,
בכל פעם מחדש.
יש ניצוץ ויש להבה.
שני דברים שונים.

ולא היה קשה לעשות את הסינון,
הבחירה הייתה קלה
השירים הטובים האחרים...הם של מישהו אחר. לא שלי.


אחרי שאסיים את הסינון סופית אעבור לאותה שיטת סינון בחיים שלי,
בתקווה שאצליח כי אירועים והרגלים בחיים לא ניתן למחוק כמו שיר אמ פי 3 בכזאת קלות.

והחיים מורכבים מהרבה שירים עם קאברים בתוך קאברים, מיקסים בתוך מיקסים.
אין התחלה ואין סוף ידוע.
צריך להוציא את הביטים הנכונים מהסלילים.

 

לפני 8 חודשים. 8 במרץ 2024 בשעה 23:21

 

אתמול(שישי)  נודע לי במהלך היום שזה יום האישה.

זה לא שינה לי שום דבר בסיסטם.

כשחזרתי מוקדם מהבילוי שלי נתקלתי ב-א' יושבת באיזה מקום עם 2 חברות שלה.

הרבה זמן עבר מאז שראיתי אותה.

הפעם האחרונה הייתה ספונטני כשקבענו להפגש וזיינתי אותה.

תכננו להשאר קצת יותר מזה אבל החבר שלה התחיל להילחץ ושלח הרבה הודעות ושיחות וידאו.

הפנים שלה החווירו שזה משהו יחסית נדיר אצלה. כל הזמן התחמקה ממנו.

בסוף היא ברחה כדי לחזור ולצמצם נזקים.

בסתר ליבי קיוויתי שהוא יזרוק אותה, לא לפני שירביץ לה (אם הוא טיפוס כזה בכלל)

לא בגלל שנאפה אלא בגלל מי שהיא.

 

 

אז סימנתי לה היי מרחוק והמשכתי בדרכי.

היא ראתה. ידעתי שראתה גם אם לא הראתה שום סימן כזה ולא עצרה את השיחה עם חברותיה.

בשבילי זה היה היי ידידותי אבל ידעתי שהיא תיצור קשר בטלפון ותבקש יותר.

הצצתי בשעון השעה הייתה 19:30...זה לא משאיר לה הרבה זמן ליצור קשר

והיא עם החברות נהנית וצריכה למצוא תירוץ לחזור.

הנחתי שזה לא יקרה אבל טעיתי.

התקשרה ב-23:30 וביקשה שאבוא לביתה.

כבר מאוחר אמרתי לה. היית צריכה להתקשר קודם.

וניתקתי.

ואז נזכרתי שוב שזה יום האישה.

פספסתי הזדמנות להתעלל באישה ביום האישה.

 

 

 

לפני 8 חודשים. 1 במרץ 2024 בשעה 19:43

 

 

ככל שאנשים מדברים יותר על בדסמ,
כך הם פחות מבינים אותו.

זו התובנה שלי.

אני לוחץ את נלחצת.
אני כועס את מתכווצת.
אני מתייחס אלייך את מרטיבה.
אני מלטף את מרטיבה עוד יותר.
אני מחייך את קורנת מאושר.
אני נותן הוראה את מזדקפת.
אני משפיל את סופגת.

לא צריך יותר מדי הסברים.
מי שאוהב נשאר ומי שלא,
הולך לחפש מתקנים אחרים שהוא אוהב
בתוך הלונה פארק הגדול הזה.
לא כולם חייבים לאהוב אותו הדבר
אבל תמיד צריך לדעת את מקומך.
the position


אם ההשפעה שלך עליי יותר גדולה מההשפעה שלי עלייך לאורך זמן  - את השולטת.
GAME OVER
עבור שנינו.

לפני 8 חודשים. 1 במרץ 2024 בשעה 7:31

 

 

נשים זה כמו משחק טטריס.
אתה חייב להשלים את השורות ולשים את החתיכה במקום הנכון כל פעם מחדש.
כל פעם במהירות גבוהה יותר.
אם לא הצלחת להשלים שורה ולהעלים אותה אתה עולה למעלה כעונש.
למעלה ולמעלה...

עד שאתה נוגע במסך העליון ונפסל לגמרי,
כשכל מה שיש על המסך זה כאוס של צורות שלא הוכנסו במקום ושורות שלא הושלמו.

כי נשים זוכרות כל פאק שעשית, גם אם זה היה בהתחלה.
זו הקללה שלהן שמכתימה אותך גם.
לכן צריך למחוק שורות.

לפני 9 חודשים. 22 בפברואר 2024 בשעה 16:00

 

 

כשנגעתי בך נגעתי בסחורה.
בדקתי את הטרף.
מיששתי את הנקודות בך שידליקו אותי.
נתתי לגוף הנשי שלך לתעתע בי.
נמנעתי מהחזה או מהכוס כי אלה מטרות ישירות שיגרמו לי להתנפל עלייך,
כמו נמר שנושך בצוואר כדי לנטרל את הקורבן.

ממשיך לגעת בך כשבגדייך עלייך.
אנחנו עדיין תחת הרושם של אנשים תרבותיים,
נמצאים במרחב בין אנשים.
אולי חושבים שאנחנו זוג
אבל את רק מועמדת לטרף.


הפסקתי לעשות אהבה.
אני חודר בלי רגשות, רק עם תאווה.
לא תאווה לסקס,
תאווה לכוח,
עלייך.


אני חודר ככובש באדמה זרה.
כובש זמני.
עוזב כשהמשאבים נגמרו
או כשהאדמה חרוכה
או כשהיא בועטת בי ומקיאה אותי החוצה כדי לשמור על שפיותה.

 

מדבר איתך.
תדברי תדברי.
הידיים ממשיכות לעבור עלייך,
מעל לבגדייך.
מחפש נקודה שתגרום לך לרגע להפסיק לדבר
ולהסדיר נשימה לרגע.

התאווה להכניס לך אצבעות לכוס מתחת לבגדים
כל כך גדולה.
אנחנו עדיין בחוץ
איפוק רב נדרש ממני.

 

אותך אולי זה מחרמן אבל הכוח מסחרר אותי.
אני שם זין על החרמנות שלך
ואם את רטובה או לא.
כל מה שאני רוצה באותו הרגע שתדעי
שאת סחורה לבדיקה.
לקנייה,
בשני שקל.

 

הבחור מדימונה לעולם לא יקח אותך.