לפני 4 שנים. יום שני, 23 במאי 2022 בשעה 19:51
לאחרונה הרבה נשים בבלוגים שלהן כותבות הרבה על פרידות, שיברון לב , חוסר אמון, תסכול וכו'
וכל פוסט בנושא הוא רק חלק קטן ביותר ממה שקרה באמת, כי את הכל אי אפשר לספר.
אי אפשר לכמת לפוסט או כתיבה בכלל את כל מנעד הרגשות של כל הקשר כולו,
כל חוויה וכל דבר שריגש, הכאיב או שימח.
חלקן אפילו כתבו תוך כדי דמעות.
ואני קורא על הנתינה שהן נתנו ברגש ובמעשים
ועל האכזבות והנסיונות לשמור על הקשר טוב ולא לדרדר אותו.
אני כמעט מאמין להן.
אני נזכר שיש לי חולשה לנשים.
כמו עקב אכילס.
ואני לא אובייקטיבי.
איני יכול לדעת מה קרה שם.
אני רק יודע שהן כואבות.
מדממות.
כמו חיה פצועה
וכועסת.
בעיקר כועסת.
ומחשבות מסלול מחדש
אם בכלל...