אחי התחתן לא מזמן.
אחרי שנים של זוגיות הם החליטו להתחתן.
היא הראשונה הרצינית שלו.
ובכלל, לא היו לו הרבה גם לא רציני ממה שאני יודע.
בתחילת הקשר שלהם, באחד הפעמים שהוא בא איתה וישנו אצל הוריי,
גם אני באתי אליהם במקרה לאותו לילה וישנתי בחדר הסמוך.
אני זוכר ששמעתי אותה גונחת וצועקת.
עד היום אני זוכר.
לא מביך אותי כלל להסתכל לה בעיניים ולדעת שאני יודע איך היא גומרת.
אני אפילו נהנה מזה.
הוא בחר טוב את האישה.
זו אישה להתחתן איתה.
אין הרבה נשים שאני אגיד את זה עליהן בקול רם.
---------------------------------------------------------
פעם מזמן היה לי סטוץ עם מישהי שהתברר אחר כך שהיא הייתה חברה טובה של אחת האקסיות שלי.
הן הפסיקו להיות בקשר. קצת בגללי אבל לא רק.
חצי שנה אחרי הסטוץ הגעתי למועדון הדאנג'ן
ובאותו זמן הייתי קצת מוכר ברמה השטחית והרדודה ללא מעט אנשים.
ניגשה אליי מישהי אומרת שלום. אמרתי לה שלום חזרה ובאתי להמשיך בדרכי.
עוצרת אותי עם היד ואומרת לי עם מבט מופתע "אתה לא מזהה אותי?"
ואני לא זיהיתי.
היא הזדהתה בשמה ועדיין לא זיהיתי.
אחרי כמה עוד פרטים עליה הבנתי שזאת היא. אקרא לה יעל.
היא הייתה בשוק.
אבל היה קשה לזהות. היא עשתה סוג של מהפך.
רזתה קצת, שינתה לקארה צבעה שיער
והתאורה החלשה עד לא קיימת של הדאנג'ן דאז
חייכתי.
אמרתי לה שמצטער שלא זיהיתי. עכשיו אני יודע
והמשכתי הלאה.
בכל זאת, לא באמת מכיר אותה. רק שכבנו.
לא התקרבנו נפשית. סטוץ ולא מעבר.
אני לא זוכר שום דבר משיחות שהיו לנו.
במבט לאחור היא גם לא כזאת עניינה אותי,
היא רק הייתה פורקן.
אפילו לא בקטע בדסמי.
גם לא סתם חור כפנטזיה.
למעשה, אלה הדברים היחידים כמעט שאני זוכר ממנה.
את הרגע הזה בדאנג'ן עם המבט המופתע וזה שהייתה חברה של אקסית.
רק בזה אני נזכר כשאני נזכר בה.
גם היום אני לא אזהה אותה.
אני יכול לשכב איתה שוב ולא לדעת שזו היא.
אבל זה היה באמת מזמן.
