במילים נגעתי בך.
הפשרתי אט אט את האדמה הקרה,
הבודדה.
לא הבטחתי לך כלום מלבד הכרה בקיומך.
זה לא הספיק לך בהתחלה
אך המילים המשיכו להדהד בראשך,
גורמות לך חמימות במרתפי גופך הנשכחים.
וכשרצית יותר ממילים נתתי לך...
נתתי לך בוז,
העמדתי אותך במקומך.
את לא שווה יותר ממילים כרגע.
בלי ציות וכניעה את לא שווה כלום בעיניי.
תאונני על המילים שלי. זה הכי קרוב שתגיעי כרגע.
עד שתאזרי עוז ותציעי את עצמך בשבילי. בראש מורכן.
תבקשי שארחם עלייך.
תבקשי שאעשה לך טובה.
תבקשי את המגע שלי מטייל על גופך.
תבקשי ממני להגשים את הפנטזיות שלי עלייך.
תבקשי שאשתמש בך ולא רק פיזית.
שימוש חוזר
עד שכוחותייך לא יעמדו עוד מולי
ואז אראה לך איך אני רואה אותך באותו הרגע:
כמו בקבוק פלסטיק ריק מכווץ ומקומט
שיש בו עוד כמה טיפות בטרם יגמר סופית.
את הקצת הזה אשאיר לך,
הטיפות האחרונות הן שלך.
אני כבר סיימתי עם הבקבוק.
