יושבים בשולחן אחד מול השני.
את מספרת על עצמך, חושפת ומתקלפת לאט .
מספרת על דברים שעוברים עלייך.
דברים שלא שאלתי ומקומות עוד שלא חקרתי.
אחרי זמן מה את עוצרת רגע ומסתכלת עליי לראות אם זה מעניין אותי.
אני מסמן לך בתנועת יד להמשיך.
אחרי זמן מה אני מרים את ידי ועוצר אותך.
את עוצרת וכמו מחכה להוראה ממני שתתלווה ליד.
אני מתופף על הברך שלי פעם אחת ומסמן לך לבוא לידי.
את קמה וניגשת אליי.
מסמן לך עם היד לקחת כרית לישיבה על הרצפה קרוב לברך שלי.
את עושה זאת בהתרגשות ורוצה להגיד משהו אבל אני מסמן לך לשתוק.
יושבת ומחככת את ראשך ברגל שלי, מתענגת על הרגע.
גם אני.
ידי על שיערך מלטף אותך.
את מזיזה את ראשך לאט לאט אל איזור חלציי ומרחרחת כמבקשת להעיז עוד,
מבקשת במבט להמשיך את מה שהתחלת.
אני מושך אותך בשיער חזרה אל הברך. מתחככת בי ושוב נוטה למרכז כמו כלבה מיוחמת.
ושוב ההסטה למקומך.
המבט שלך שואל אם עשית משהו לא בסדר ואני מסמן לך עם היד שהכל טוב
וממשיך ללטף את שיערך.
כל דבר בזמנו.
