אתמול(שישי) נודע לי במהלך היום שזה יום האישה.
זה לא שינה לי שום דבר בסיסטם.
כשחזרתי מוקדם מהבילוי שלי נתקלתי ב-א' יושבת באיזה מקום עם 2 חברות שלה.
הרבה זמן עבר מאז שראיתי אותה.
הפעם האחרונה הייתה ספונטני כשקבענו להפגש וזיינתי אותה.
תכננו להשאר קצת יותר מזה אבל החבר שלה התחיל להילחץ ושלח הרבה הודעות ושיחות וידאו.
הפנים שלה החווירו שזה משהו יחסית נדיר אצלה. כל הזמן התחמקה ממנו.
בסוף היא ברחה כדי לחזור ולצמצם נזקים.
בסתר ליבי קיוויתי שהוא יזרוק אותה, לא לפני שירביץ לה (אם הוא טיפוס כזה בכלל)
לא בגלל שנאפה אלא בגלל מי שהיא.
אז סימנתי לה היי מרחוק והמשכתי בדרכי.
היא ראתה. ידעתי שראתה גם אם לא הראתה שום סימן כזה ולא עצרה את השיחה עם חברותיה.
בשבילי זה היה היי ידידותי אבל ידעתי שהיא תיצור קשר בטלפון ותבקש יותר.
הצצתי בשעון השעה הייתה 19:30...זה לא משאיר לה הרבה זמן ליצור קשר
והיא עם החברות נהנית וצריכה למצוא תירוץ לחזור.
הנחתי שזה לא יקרה אבל טעיתי.
התקשרה ב-23:30 וביקשה שאבוא לביתה.
כבר מאוחר אמרתי לה. היית צריכה להתקשר קודם.
וניתקתי.
ואז נזכרתי שוב שזה יום האישה.
פספסתי הזדמנות להתעלל באישה ביום האישה.
