את באה אליי לביתי שוב מסוממת
לא מסמים או אלכוהול אלא מתוך שיכרון חושים אליי.
לבושה היטב. סקסית. מוכנה לקראתי.
יפה מבחוץ - נרקומנית מבפנים.
אני צוחק על ההתמכרות הזאת שלך
אהבה זה דבר מסוכן, עדיף להניח אותה בצד כשניגשים לשחק.
אני ניגש לשחק בך כהרגלי, כשאת זורקת לי משפט
את עונה לי שאני חושב כך בגלל שלירז שברה לי את הלב.
עצרתי לרגע לחשוב, מתעלם מהחוצפה שבתשובה ומהסכין שנזרק לעברי הרגע
ניסיתי להיזכר מאיפה הכלבה המטומטמת הזאת יודעת על קיומה של האקסית שלי מפעם
אה כן, הלילה ההוא כשהייתה חסרה לי וקראתי לה.
בוודאי סיפרתי כמה דברים אישיים מהלב.
היו הרבה נשים אבל על האקסית הזאת אני לא מספר לכל אחת.
אי אפשר לסמוך על נקבות
הן ערמומיות כשזה נוגע לדברים שבלב.
אם את רוצה לדעת, השבתי, ראיתי אותה לפני חודש שוב בקניון.
נכנסתי לחנות בגדים והיא במקרה הייתה שם גם, מודדת בגד.
בחנת אותי לראות אם אני עובד עלייך אבל את מכירה אותי.
את יודעת שאני לא משקר בנושאים האלה.
אנחנו מדברים מדי פעם בטלפון. משוחחים, מתקרבים.
עקצתי בחזרה.
כמה מתקרבים את שואלת ופנייך מאדימים מכעס.
יצאת ממקומך הטבעי ופרצת כמו לביאה.
שכחת את המקום שלך מולי ורק הכעס התקיים בתוכך
לפעמים אני משחק באש.
את הכל יכולת לספוג. את ההשפלות המילוליות, ההשפלת הפיזיות
דיבור על נשים אחרות ואולי אף סקס איתן, הזילזול הכללי בך כחלק מהבדסמ שלנו.
ומה שלא עשיתי בך עוד אעשה קרוב לוודאי
ההתעללות שלי בך - הם חיבוקים בשבילך.
הכל תעשי למען האהבה, כי את אוהבת אותי. את מי שאני.
אבל כשמדובר באקסית שלי את פוחדת מהתהום
יודעת שהיא הכי מסוכנת לך ולקשר שלנו
וזה גרם ללב שלך לפרפר.
אנחנו מתקרבים. את לא צריכה לדעת הכל, זה לא רלוונטי עבורך.
הר הגעש שבתוכך המשיך לפרוץ והאש עלתה למעלה...