מאז שהתחלתי להכיר את עולם השליטה, גיליתי כמה הוא מרגש.. חופשי.. מלהיב.. חסר גבולות. כל פעם שאני מגיעה לתל אביב, אני מרגישה שאני נהיית מישהי אחרת. מישהי פתוחה, חסרת בושה.. חופשייה.
אז אני מישהי אחרת או שזו מי שאני באמת?
אני נהנת לקרוא כאן בלוגים של אנשים.. להציץ קצת לעולם שלהם ולמצוא בו את ההזדהות שלי. לתהות אם זה אמיתי.. אם הייתי מסוגלת לעשות את זה. אני כל כך כמהה להכיר את הגבר שאני אחווה איתו את כל זה.
שישרה בי אמון, שאמשך אליו, גבר אינטילגנט שיש על מה לדבר איתי, גבר עוצמתי וכן.. גם כזה שנראה טוב. תקראו לזה שטחיות אבל הוא חייב להראות טוב בעייני.. אני הרי צריכה להימשך אליו!
הכרתי כמה סוגים של גברים.
גברים מבוגרים עם הרבה ניסיון שכבר יודעים מה הם אוהבים ומתעקשים ללמד אותי את מה שהם כבר יודעים עד שזה יהיה ישן גם לי. (פאק, תנסו משהו חדש! אתם אמרת שזה עולם נפלא וחסר גבולות לא?!)
גברים שכל מילה שניה שלהם זה תעמדי על 4. (אם באמת הייתי עושה את כנראה שהייתי קונה מגני ברכיים כבר).
גברים שאחרי 2 משפטים מבקשים תמונה כי אז הם לא יכולים להמשיך את השיחה. אני חושבת שאנחנו צריכים להכיר לפני השליחת תמונות כדי לוודא שאנחנו בכלל רוצים את אותם הדברים.( הסיבה שאני לא שולחת תמונה ישר או שמה באתר היא בגלל שאני בנאדם פרטי ואני לא רוצה שכל גבר כאן ידע מי אני! זכותי!)
גברים שמהשיחה הראשונה דורשים שאציית להם.
(אתם אלה שרושמים ששליטה לא לוקחים, מקבלים אז למה נראה לכם שאני אציית לכל שמוק שקורא לעצמו שולט?!)
אני קשה, דעתנית, חצופה, ואני לא מתפשרת אבל מי שישחרר אותי, יקבל את כולי.. את ההתמסרות שלי.. את הגוף שלי וכל דבר אחר שידרוש לעצמו.
יום אחד...
