ספנקינג זאת אמנות לכל דבר ועניין. על מנת לקצור פירות, צריך לבצע אותה באהבה ובקשיחות.
שלב מספר 1 - הנזיפה: מוסבר לתלמידה שהיא ביצעה עבירות קשות וברורות ולטובתה וחינוכה עליה להיענש. מותר לתלמידה לסנגר על התנהגותה הנלוזה אולם במידה והתלמידה מתחצפת, יש לקטוע זאת באפן מיידי. כמו כן יש להסביר את הנזק המיידי והנזק לטווח הארוך שהתלמידה גורמת לעצמה ולסביבה שלה. במידה והתלמידה נזקקת להסברים נוספים, יש להבהיר ולהעמיק את הנושא לפי הצורך ויכולת ההבנה של התלמידה.
שלב מספר 2 – על הברכיים: יש להורות לתלמידה להתכופף על הברכיים של המחנך ולפשוט ידיים ארוכות על הרצפה או המיטה. השלב הזה צריך להתנהל מבלי שהמחנך נוגע בתלמידה בשום חלק מלבד ישבנה וזאת על מנת ליצור מצב של התמסרות מרצון לעונש שנובע מהבנת התלמידה את מעשיה. במידה והתלמידה מתנגדת יש להחזיק אותה מעל הברכיים ולהעניש אותה בכאפות חזקות לטוסיק עד שההתנגדות נפסקת. מגע היד פה הוא קריטי וחשוב ומסמל את הקשר בין המחנך לתלמידה. במידה והתלמידה מצייתת כנדרש ניתן מדי פעם ללטף ברכות את ישבנה ואת הירכיים העליונות.
שלב מספר 3 – חשיפת הישבן: חלק חשוב בחינוך של התלמידה הוא חשיפת הישבן שלה. כיום מדענים כבר יודעים שחשיבותו של הטוסיק בחינוך תלמידות מופרעות חשוב מאין ערוך מחשיבותו של המוח. המדע טרם הצליח להסביר זאת אבל העדויות מצביעות על כך שמעשנות כבדות, מפירות דיאטה סדרתיות וסטודנטיות עצלניות שיפרו במידה ניכרת את התנהגותן עקב חשיפה לחינוך אוהב וקשוח. כאשר חושפים את הישבן יש ללטף אותו קודם בתנועה המסמלת קבלה ואז יש להמשיך עם העונש הידני תוך כדי שאנחנו מקנים לטוסיק מניפת גוונים הנעה מ"וורוד שובב" ל "אדום הייתי ממש רעה."
שלב מספר 4 – החינוך: השלב הזה הוא אינדיבידואלי וכמו שאין שתי טביעות אצבע זהות, כך אין שתי דרכי חינוך זהות. יתכן ולתלמידה מסוימת צריך להמשיך בעונש הידני ואילו לתלמידה אחרת שלדוגמא נהגה בשכרות, יש להתאים עונש חמור יותר כמו חגורה, מברשת שיער או סרגל. העונש תלוי בחומרת העבירה, יכולת ההבנה של התלמידה וחוכמת החיים של המחנך. זהו השלב שבו האומנות (מקצועיות) הופכת לאמנות (יצירה עילאית). בשלב זה יש לשים לב לכל הפרטים ועל המחנך והתלמידה להפוך לחלק מהחוויה האחת של החינוך. אפילו פרט שולי לכאורה כמו האם התחתונים מופשלים עד הברכיים או עד הקרסול יכולים לשנות את המרקם העמוק של הלימוד.
חיבוק, קבלה והכלה. הידיעה של התלמידה שהיא קיבלה את מה שהייתה צריכה לקבל ועכשיו היא לוקחת את זה למקום של צמיחה. עכשיו המחנך שחרר אותה מהאשמה ומהרגשות השליליים והיא יכולה לחזור לחיים בהרגשה נפלאה של שליטה.
