בתור אחת שהפומביות הבדסמית שלה מסתכמת בלרקוד במועדוני פטיש, אני פחות קהל היעד.
אבל אני מכירה הרבה אנשים שזה עושה להם את בענק, לכן שמחתי לצאת לסיור במבוך החדש של הדאנג'ן עם לא סתם עוד עבד, מנהל המקום בתור מדריך.
הכל קרה בשישי האחרון, ביום ההולדת של דיווה, מנהלת הקינקיליין סלון.
בדלת עמד מאבטח, כשיצאנו היו אפילו שניים. הכניסה היא רק בזוגות.
למבוך שנמצא קומה מתחת, מובילות מדרגות תלולות. נעלתי מגפי טרקטור שטוחות (בתמונה) אז היה קליל אבל פה עדיף לאט ובזהירות עם עקבים גבוהים.
הגענו לחלל אפלולי ודי גדול, מרוצף יפה (שמבטל את תחושת המקלט שהייתה במבוך הישן).
המבוך עצמו מחולק לחדרים קטנים בגדלים שונים כשכל חדר מעוצב בסגנון אחר וכולל אביזרים שונים.
למרות הגודל של החללים, יש תחושה של איזור מרווח.
אחד האיזורים הוא חדר שקוף שמאפשר לצופים מכמה צדדים לראות את המתרחש.
יש גם כלוב ממש גדול שאם נכנסים לתוכו ומסתכלים למעלה, מגלים מראה בחלק העליון שלו. אותו ממש אהבתי.
בנוסף יש מיטת מתכת זוגית שבמהלך הסיור לא היה לה ביקוש, אבל לפינות נסתרות אחרות היה דווקא כן, לפחות לפי הפעילות המשולשת שראיתי.
הייתה גם כורסה זוגית, קיר עם ווים לתליה וחיבור לאזיקים.
יש גם ערסל מטורף מתנדנד לחובבי ערסלים ונדנודים.
וכמובן מסדרון הליכה למי שרוצה רק לעשות סיבוב. (כמוני).
הבנתי שהמבוך המושקע זה הבייבי של רועי בעל הנס, הבעלים החדש שהחליף את עמוס לוי. אז בהזדמנות זו בהצלחה חבר.
זו התמונה שלי מאותו הערב עם קצת שינויים באפליקציה מגניבה בשם Deep Art Effects:
וזו תמונת אילוסטרציה של המבוך. במציאות הוא נראה אחרת לגמרי. אבל בשביל זה תצטרכו לבקר שם:
* * רצוי להצטרף למעקב אחר הבלוג על מנת לקבל התראה אדומה בכל פעם שעולה פוסט חדש. מבטיחה שיהיה קצרצר. אני שונאת חפירות.
