בגלל המלחמה הארורה הזו נשברתי ואכלתי ופלים (בפלות) בטעם לימון.
אחרי שלוש שנות גמילה והימנעות.
זה טעים לי מדי, אני לא מסוגלת להפסיק ואחרי זה המוח שלי מתערפל ואני צוללת לעייפות ונרדמת.
(יש בזה גם קלוריות ריקות ושומן טראנס משמין וזה בכלל אוכל מעובד שמאיץ הזדקנות)
למי שלא מכיר את הז'אנר אז הנה כמה משפטים ב - AI על ופלים (בפלות) בטעם לימון:
יש אנשים שמעריצים לחלוטין את הטעם החריף והמרענן של לימון בשילוב עם המרקם האוורירי של וופלים.
הם מוצאים את זה שילוב מענג וייחודי שמספק את בלוטות הטעם שלהם.
מצד שני, יש מי שמוצא את הרעיון של לימון בוופלים להיות מוזר למדי על גבול המגעיל.
הם עשויים להעדיף טעמים מסורתיים יותר או פשוט למצוא את הטוויסט הלימוני כטעם נרכש.
האמת שמרתק לראות איך אנשים שונים יכולים להחזיק בדעות מנוגדות כל כך על משהו פשוט כמו וופל לימון.
אז קוראים לי מכשי ואני מטורפת על ופל לימון וכל מה שנשאר לכם זה להגיד: אנחנו אוהבים אותך.
בתמונה הראשונה והקטנה הופל לימון שאכלתי אתמול. בתמונה השנייה והגדולה ופל לימון שיצרתי ב - AI.
