לפני 20 שנים. 13 באוקטובר 2004 בשעה 18:39
זה תמיד היה ככה, עוד כשהייתי ילדה, אנשים גדולים (בגובה וברוחב) עשו לי את זה בענק.
בתור ילדה תמיד הייתי עומדת ליד הילדים "הגדולים", בתור נערה "התחלתי" עם הבחורים הגדולים ובתור אישה, מלכה, קוסמת ושאר תארי תרבות, אני מתרגשת מכלבים:) גדולים.
אתמול היה לי יום עבודה ארוך אבל זה היה יום של אנשים גדולים. במהלך היום פגשתי, פרופסור גדול אחד (עבר את גיל 50 אבל נראה מדהים!), מזכיר (מזכירה גבר) שנראה כמו צביקה הדר וגבר גבוה שזז נפלא.
הערב, נזכרתי ביום של אתמול והגעתי למסקנה חשובה - הגודל כן קובע (אבל לא הגודל שחשבתם)
