בחדרה של אם המינזר
הדפיקות הפרועות על דלת חדרי לא הפתיעו אותי. המענישות שלא המתינו לתשובה נכנסו לחדרי כרוח סערה. "קום נזיר, קום" אמרה המענישה הגבוהה תוך שהיא מושכת מעלי את השמיכה הדקה. אני כבר רגיל להיות עירום בנוכחותן של שתי המענישות, אימת כל באי המינזר ועוזרותיה הנאמנות של אם המינזר.
"שים עליך את הגלימה" הורתה המענישה החזקה
לא היה מקום לוויכוחים.
יצאנו בבהילות אל חדרה של אם המינזר שלא היתה בחדרה.
"חכה כאן" הורתה הגבוהה ויצאה מן החדר אל חדר פנימי
תוך שתי דקות יצאה אם המינזר מלווה במענישה הגבוהה והתיישבה מאחורי שולחן המהגוני המבהיק והגדול שלה, שכמו תמיד היה ריק מכל חפץ או פיסת נייר.
"שימי עליו את הכלובון החדש" הורתה האם
והמענישה החזקה פתחה את הגלימה שלי והלבישה עלי את הכלובון בזריזות כשהיא נועלת אותו במנעול פליז מבהיק ומניחה את המפתח על השולחן
"אתן יכולות לקרוא לה" אמרה ופנתה אלי
"נזיר, היום אני נותנת אותך למטפלת"
"מטפלת?" שאלתי בסקרנות
"כן, קלטנו למינזר מטפלת שתקבל כאן קליניקה ותוכל לטפל בכל הנזירות שיש להן בעיות כאלו ואחרות, החלטתי שלמשך זמן מסויים אתה תהיה הנשלט שלה, אתה תהייה עבד שלה ותציית לכל מה שהיא תורה לך. ברור?"
"ברור, האם" עניתי....
