ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ובינתיים, מה קורה אצלכם במינזר? אתם שואלים - ואני עונה, לפעמים

בזמן שאנחנו כאן בכלוב משחקים, הבדס"מ האמיתי, נמצא בקריית שמונה. משתינים עליהם, מעליבים, מחרבנים להם בפה, מזלזלים והם?
מעריצים אותו, אוהבים אותו, מצביעים לו. תמיד! אז בשביל מה להחזיק את הכלוב? בואו נעבור כולנו לקריית שמונה
לפני 3 שבועות. 4 בדצמבר 2024 בשעה 12:19

הדוגמנית – או ככה אני אוהבת את הקפה שלי

מוקדש למי שיודעת שזה מוקדש לה! 

 

ישבתי לי בנחת בבית הקפה שלי, ממש מול המינזר, באותו שולחן שלידו אני יושב כמעט מדי בוקר, לאחר התפילה, לוגם את האספרסו שלי, כשלפתע, דמות גבוהה הסתירה לי לרגע את האור המגיע מכיוון הדלת. הרמתי את ראשי. עמדה ביני לבין הדלת אישה צעירה וגבוהה. קרוב לשני מטר, אולי רק 1:90. חטובה מאוד, שיערה ארוך עד הכתפיים, בלונד כהה. אישה יפה עד כדי כאב. טוב, אולי לה זה לא כואב, אבל לי זה כאב מאוד. לא מן הנשים שחשות בנוח עם הגובה שלהן, ברור היה מן העמידה שלה שהיא לא חשה בנוח, כפופה מעט, מבטה מופנה לצדדים או קצת למטה. בחנתי אותה, היה ברור שהיא ממתינה למשהו או למישהו, היא לא התיישבה ולא פנתה אל המלצרים. לא יכולתי להסיר את מבטי ממנה. חשבתי לעצמי – דוגמנית? שחקנית טניס? אולי שחקנית כדורסל? לא היה ספק בליבי, אישה כזאת לא רואים כל יום. לבושה שמלה כחולה קצרצרה. עד מחצית הירך. חולצת לייקרה לבנה והדוקה מתחת לשימלה. לא פרובוקטיבי, לא מחשוף או משהו מהסוג הזה, פשוט רגליים ארוכות ארוכות שהשמלה בקושי מכסה רב, רבע מאורכן.

משום מה האישה נעמדה ממש מול דלת השירותים. עמדה שם, הסתובבה על מקומה ולא הניחה למקום הזה לרגע. חשבתי שמא היא ממתינה שחדר השירותים ייתפנה, אבל לא. הדלת היתה פתוחה לרווחה.

המבט הממושך שנעצתי באישה, לא חלף, עבר לו בלא כלום. חשתי היטב כיצד הזיקפה מתחת לרוכסן הולכת ותופחת, הולכת ומתעצמת. האישה הזאת הטריפה את דמיוני. לא יכולתי שלא להביט בה.

החלטתי לעשות מעשה. נכנסתי לשירותים. וכיביתי את האור בשירותים. לא רבים יודעים זאת, אבל כשמכבים את האור בחדר השירותים שבבית הקפה השכונתי שלי, דלת הזכוכית האטומה שלו הופכת להיות חד כיוונית וניתן לראות דרכה, כל מה שמתרחש מן הצד השני שלה. כלומר, עבור מי שנמצא בחדר השירותים הדלת שקופה. הבטתי בה ולאט לאט פתחתי את רוכסן המכנסיים שלי, נזהר שלא ייתפס לי במקום לא נכון, ושלפתי את הזין שכבר היה במצב של זיקפה מלאה. לא הסרתי את מבטי מן האישה המדהימה שהתהלכה מול דלת השירותים כמו לביאה בסוגר. ידי סגרה בעדינות על הגזע הזקור ולאט לאט התחלתי להניעה הלוך ושוב בתנועה ריתמית, מעודנת ורכה. באיטיות, ברוך, בסבלנות, לקחתי את הזמן. שאפתי להאריך את התענוג העצום שהענקתי לעצמי. דמיינתי את הדוגמנית הארוכה מלקקת את הזין שלי בעודי חופן את השדיים האלוהיים שלה.

בעודי מפנטז ומענג את הזין שלי בזהירות, כדי שלא לגמור מוקדם מדי, ראיתי כיצד הדוגמנית קוראת למלצר ומזמינה אצלו משהו. המלצר אץ רץ ותוך דקותיים הגיע עם ספל קפה על צלחת תואמת. הדוגמנית אחזה בספל הקפה ולא לגמה. היא הביטה ארוכות בכוס הקפה ואז, נעצה את מבטה בדלת הזכוכית – כאילו שהביטה בי בעיניה הכחולות.  "יכול להיות שהיא רואה אותי?"  חשבתי לעצמי. אולי היא מנחשת מה קורה שם? יכול להיות שהיא יודעת מה אני עושה וזה מגרה אותה?

לא חדלתי מלפנק בעדינות את הזין הזקור שלי, מחליק את אצבעותי על הגזע התפוח, משתדל שלא לגמור על מנת למתוח את התענוג לעוד ועוד זמן. התבוננתי בה, אהבתי לראות את אצבעותיה הארוכות אוחזות בצלחת עליה מונח ספל הקפה. המבט המעט נוגה שלה, כאילו נעוץ בי. חודר דרך דלת הזכוכית. נוגע לא נוגע בקרבי.

לפתע, היא שלחה יד ארוכה אל הדלת ופתחה אותה במהירות. ברוב להיטותי להיכנס אל השירותים, שכחתי לנעול את הדלת מבפנים. היא נכנסה פנימה ונעמדה מולי כשהיא סוגרת את הדלת מאחוריה.

"מי הירשה לך לאונן מולי?" אמרה בטון סמכותי

שתקתי.

"תן לי" אמרה תוך שהיא שולחת את ידה הימנית הארוכה, הודפת את ידי מעל הזין הזקור ומאוננת אותי בעוצמה, תוך כדי שידה השמאלית אוחזת היטב בצלחת עם כוס הקפה.

התנועה העוצמתית והמהירה שלה איימה להביאני לכדי גמירה בתוך שניות.

"הניחי לי, אני לא רוצה לגמור" ביקשתי \ התחננתי. לא רציתי שהעונג הצרוף יגיע לכדי סיום. ניסיתי להזיז את ידה, אבל האישה שמולי היתה חזקה ממני ולא אפשרה לי לסלק את ידה מעל הזרג הבוער. או שמא היה זה כוח התשוקה שבי שגבר על כוחי ומנע ממני להפסיק את מה שעשתה?

"אל תזוז" אמרה והמשיכה לאונן אותי. הבטתי בה ובספל הקפה. קפה שחור ומהביל. 

היא קרבה את יד שמאל האוחזת בקפה ובתוך כמה תנועות הביאה אותי לכדי גמירה. הורידה את הזין שלי עד שפת הספל וסחטה את כל המיץ הלבן שהיה אצור בי, הישר אל תוך ספל הקפה. היא לא חדלה וסחטה וחלבה את הזרג הפועם, עוד ועוד עד הטיפה האחרונה. חיוך של שביעות רצון התפשט על פניה. הבטתי בה, אישה מושלמת וחזקה.  היא הרימה את ספל הקפה אל שפתיה החושניות לגמה לגימה אחת ועוד אחת ואמרה:

"ככה אני אוהבת את הקפה שלי"

צעדה לאחור כשהיא הודפת את הדלת לאחור באמצעות ישבנה החטוב, סגרה את דלת הזכוכית בבעיטה מסוגננת תוך שהיא ממשיכה ללגום מן הקפה. ונעלמה אל חלל בית הקפה. 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י