לאחר שקיבלתי "הצעה שאני לא יכולה לסרב לה" מחברה שאני ממש למדתי לחבב לכתוב פוסט - הפינה של לובה מתחרפנת ואתם סובלים חוזרת!!! והיום נדבר על חניקות.
#הפינה_של_לובה
*מזכירה, כל הנכתב הינו דעתי האישית ואינו מחייב איש, אישה, זינומורף או כל ייצור אורגני אחר...
*הכל נכתב במייל דום מטעמי נוחות, אבל תקף לכל המגדרים והמינים.
אתחיל מזה שחניקות זו אחת הפרקטיקות הכי מסוכנות, מהסוג שלא נכנס בכלל למושג של SSC, ורק RACK ו/או PRICK יכולים באמת להכיל את הפרקטיקה מבלי ליפול בשל הסכנה שבו.
רגע, לובה, אדוני חונק אותי ואני בסדר, למה את שוללת?
כי כל שנה (על פי הערכות של ה-FBI) מתים רק בארה"ב בין 500 ל-1000 איש בשל חניקות אירוטיות.
כי זו לא פרקטיקה בטיחותית, גם אם לא קרה דבר ב-1000 פעמים ראשונות, בפעם ה-1001 עשוי.
כי התוצאה של חניקות יכולה להיות פגיעה רצינית, כגון – התקף לב, פגיעה מוחית או מוות (על פי ג'אנט בריטו, PHD, LCSW, CST, המתמחה בטרפיית סקס.)
היות וחניקות יכולות לגרום להתקף לב או טאכיקארדיה, ואף מוות מרבית המומחים ממליצים להתרחק מהפרקטיקה המסוכנת.
יש לזכור כי אין שום דרך שהינה בטוחה ב-100% לבצעה חניקות!!! סוגים שונים של חניקות אירוטיות מציבים סכנות שונות, ודורשות אמצעי מניעה שונים על מנת לנסות ולהישמר.
רגע, לובה אבל זה ממש כייף לי! ולא קרה שום דבר רע אף פעם!
יש המון דברים שמושכים אנשים לכיוון חניקות, אציג כמה יותר רווחים:
1. פיזיאולוגי – בגלל שחניקות מונעות מאיתנו הספקה רגילה של החמצן למוח, ניתן לחוש "ריחוף" בזמן שרמות החמצן נמוחות, ולאחר השיחרור יש סאטלה אחרת לגמרי – שיחרור של דופאמין, סראטונין ואנדורפינים (הרמונים של אושר ומשכחי כאבים טבעיים של הגוף), והדבר ממלא אותנו בתחושת אושר עליאי... אציין שעם חלוף הזמן הצורך ברמות של מחסור בחמצן וכן בשיחרור ההורמונים הבא אחרי גדל באופן קבוע, והדבר מסכן יותר ויותר את חיי הנחנקת.
2. פסיכולוגי – הרי השולט בסיטואציה שולט על החיים של הצד הנשלט באופן הכי ישיר ומילולי שיש. זו השליטה הכי מלאה שאי פעם ניתן לתת או לקבל.
3. פיזי – היות ותגובת הגוף שלנו למחסור בחמצן במוח הינה שיחרור הרמוני אושר, הרי אנו חושבים שמדובר במצב טוב ומאושר, ונכון לנו, ולא שהגוף שלנו נמצא במצוקה ועל סף מוות. גם אם זה מרגיש שכאב הוא אושר, זה עדיין סממן אזהרה שאומר חייך בסכנה! עצור והפסק מייד!
האם יש דרך להקטין את הסכנות?
לא ממש. יש הטוענים שחניקות מצריכות לימוד, תקשורת והסכמה על מנת להיות בטוחות... זה לא ממש נכון, אבל אסביר את נקודת המבט הזו בכל מקרה:
לימוד – ללמוד אנטומיה של הצוואר, ראש וחזה. הדבר יתן לכם הבנה בסיסית של כמה כוח ניתן להפעיל על מנת שלא יווצר נזק ממשי. כמו כן עליה הדרגתית ואיטית תתן לכם אפשרות שלא להרוג את הצד הנחנק. ילמד על המיקום הנכון להניח בו את היד, ולא להשתמש בכוח על ההתחלה... כמו כן, יש ללמוד לבצעה החייה.
תקשורת – לפני שמתחילים בכלל בחניקות יש צורך לשבת ולדבר, לקבוע גבולות של העניין, איזה סוג של חניקה מעניין כל אחד מבני הזוג. חשיבות של יצירת "מילות ביטחון" לא ורבאליות (למשל לתת לצד הנשלט להחזיק חפץ שניתן להפיל אם משהו מרגיש לא 100%).
הסכמה – ההסכמה צריכה להינתן כל פעם מחדש, ללא שימוש בחומרים (אלכוהול או סמים), וכן אין להשתמש בחומרים בזמן הסשן אם רוצים לבצע בו את החניקה (על מנת להקטין את הסיכוי להתקף לב).
יש מספר סוגי חניקות וכל אחת מהן מהווה סכנות שונות:
1. חניקת אוויר – חניקה בה הכניסה של אוויר לראות מוגבלת/נחסמת (לרוב ע"י חפץ או שק שחוסם מעבר של אוויר). הדבר מוכר כגורם למוות, במיוחד בחניקות אירוטיות הנעשות באופן עצמאי (חד צדדי).
2. חניקת דם – מצב בו יש לחץ על כלי הדם בתוך הצוואר (עדיף להכיר היכן יש את הארטריות, וכן לוודא שהלחץ הינו שווה בין שני הצדדים) ע"י יד או חפץ (למשל צעיף). אם הלחץ נעשה על גרוגרת או מיתרי הקול, הרי שיש סכנה נוספת של פגיעה בגרון, שיתוק, פגיעה בדיבור, ועוד... כמו כן, חניקה לאורך זמן רב מדי עשויה לגרור התקף לב ומוות. וכן יש המלצה במקרים בהם נעשה שימוש בחפץ להותיר מרחב של כ-2 עצבעות בין החפץ לצוואר, אותו ניתן יהיה "לסגור" ידנית. סכנה נוספת היא לחץ לא שווה על שני הצדדים שיכול לגרום לדימום מהאף או לתוך המוח. בשני המקרים יש סכנות לחייכן. אחת היא איבוד רב מדי של דם, והשניה היא היווצרות טרומב במוח ואירוע מוחי.
3. חסימת גרון /פה ע"י חלקי גוף או ישיבה על הפנים – דחיפה של יד או זין או חלק גוף אחר לגרון הגורמת לחנק רגעי או מתמשך. גם פה ממליצים על סממן לא מילולי לסמן שיש צורך להפסיק.
4. יד על הגרון – לחיצה חלשה יחסית אמורה להיות בטוחה. אבל עדיין עשויה לגרור פגיעה במיתרי הקול, תאי המוח, שרירי הצוואר, ועוד...
ואם בת הזוג נמצאת במצב מסכן חיים (למשל אם התעלפה או יש סממנים של התקף לב) – יש להזמין אמבולנס ולהתחיל בהחיאה (CPR).
רגע, לובה, ומה בדיוק הסכנות פה?
טוב, המינימום זה הדברים שאתם כן מרגישים, למשל:
· שיעול
· חולשה
· ישנוניות
· איבוד תחושה
· איבוד תחושת זמן-חלל
· איבוד קואורדינאציה...
אם זה רק אחד מהם... יכול להיות שהכל בסדר, ומלבד כמה תאי מוח בודדים לא באמת איבדתם כלום, אבל אם יש כמה מהם... יש סיכוי שאתם במצב פיזי מסכן חיים וכדאי ממש לעצור מייד!
היות ובהמשך אתם מסתכנים ב-
· פגיעה מוחית חמורה – כל פעם שהמוח שלכם נמצא ללא חמצן, נגרם לכם נזק מוחי. במקרה של פעם אחת ומספר שניות זה יכול להיות לא נורא, אבל הנזק מצטבר, היות ותאי המוח אינם מתחדשים!!!
· פגיעה במיתרי הקול – היות ומדובר ברקמת שרירים עדינה, לחץ חזק מדי עשוי לפגוע ביכולת הדיבור של הנשלט, וכן הכוח שיידרש לנשימה עשוי גם לשבור את עצם הלשון.
· שאיבת הקיא לריאות – היות וחניקות עשויות לגרום למצב של קיא, ובות זמנית הגוף שמתאמץ לנשום ישאב הכל פנימה, הדבר יכול להוביל לפגיעה חמורה בריאות, להגביר מצב קיים של בעיות נשימה (אם קיים), להגדיל סיכון של זיהומים, ועוד...
· התקף לב או פרפור לבבי (טאכיקארדיה) – בגלל שיש שינוי משמעותי בהרכב הכימי של הדם במצבים של חמצן נמוך, הדבר עשוי לשבש את עבודת הלב ולהגיע לרמה של פרפור לבבי או אף התקף לב.
· דימום בגלגל העין – הדבר עשוי לגרום לאיבד חלקי או מלא של ראיה בעין.
· הצטברות של חומצה חלבית במוח – הדבר קורה בשל מחסור בחמצן, ועשוי לגרום לפגיעה חמורה בחלק במוח בו זה קורה.
והחשוב מכולם – מוות!!!
חניקה של מספר שניות יכולה לגרום למותכם, כי המוח שולח ללב הוראה של "האט". לפעמים הלב עוצר במקום.
כמו כן, אין שום דרך אמיתית לדעת בדיוק מתי מישהו עשוי להתעלף, כי העילפון אינו תוצאה, אלא סימפטום בלבד. זה יכול להיות סימפטום של כל דבר, החל מזה שאדם התעלף ועד התקף לב, ולא ניתן לחזות מתי או ממה זה יקרה. כל אחד שמספר לכם אחרת – משקר!
אבל לובה!!! השולט שלי קורא האותי! והוא אח או עובד רפואה אחר... והוא יודע בדיוק מתי די לי!!!
זה נחמד שנשלטת חושבת שהשולט שלה הוא אל ויכול לקרוא מחשבות, אבל אין כאלה שבאמת יכולים לקרוא מחשבות. וגם אין איש שיכול לנבא מתי יבוא התקף הלב של הנשלטת.
חשוב לציין לא פחות שכל פעם שיש מחסור בחמצן יש פגיעה בתאי המוח, גם אם זו פגיעה זניחה, הרי שהדבר מצטבר. אם לא ידעתם או לא הכרתם את העובדה שתאי המוח אינם מתחדשים לאחר פגיעה (חלק מהסיבה למה מחלות מוח ניווניות מהוות כזו בעיה, ולמה בלתי אפשרי להשתקם לאחר פגיעה מוחית), ולכן אם יש סשנים של חניקות קבועים – יש פגיעה מצטברת שמגיעה עם השנים למצב של פגיעה חמורה וניוון מוחי.
לובה, את לא רופאה, מה את כבר יודעת?!?!
אני לא רופאה, אני כן חננה, אחת שקוראת ואוהבת ללמוד. ובין היתר קראתי את המאמר המדהים של ג'יי ויזמאן – הריאליות הרפואיות של משחקי חניקה (The Medical Realities of Breath Control Play by Jay Wiseman). אחד הדברים שמתאר המאמר הינם חשיבותות של החמצן לגוף שלנו.
" במקרים רבים החמצן בגוף האדם, ובמיוחד כלפי הלב והמוח, מהווה מקבילה לשמן של מנוע המכונית. ואכן, יש אימרה רפואית שמחסור קיצוני בחמצן (היפוקסיה) לא רק עוצר את המנוע, אלא גם הורס אותו. ז"א שלשאול איך ניתן לחנוק בצורה בטוחה, שווה ערך לשאלה של – איך אני נוהג ללא שמן מנוע בצורה בטוחה?" והתשובה שלו – אין אפשרות כזו!
" יש האומרים ל"מכונאים" משהו בסגנון – טוב, רוקנתי את השמן מהמנוע, ואני גם לא הולך לבדוק מה היא רמת השמן בכלל, בוא ותגיד לי איך לנהוג הכי בטוח שאפשר. ויש המוסיפים משהו בסגנון של – אני תמיד מכבה את המנוע לפני שהוא יעלה באש! ואותם אנשים מתעצבנים כשאומרים להם שלא ניתן לנהוג בבטיחות במכונית שכזו. ואף טוענים כי האנשים שלא מאשרים כי הנהיגה בטוחה הם "לא מלומדים מספיק""
וזה משהו שכתב נהג אמבולנס, שהפסיק את לימודי הרפואה שלו בשל מצב כלכלי לאחר שצלח את כל מבחניו בשנה שלישית. הוא השתייך ל-AAFP, לימד ב-AHA את מסלול הרפואה לבבית מתקדמת. כמו כן הינו בעל חגורה שחורה רמה ראשונה בטאי קוון דו, ועשה חניקות ונחנק בזמן אימונים.
ובכל זאת, לאחר כל הידע שצבר – הוא בטוח ב-100% שאין שום דרך בטוחה שתמנע נזק לבבי או מוחי מהצד הנחנק!
אני לא חושבת שלהתווכח עם אדם כזה יהיה רעיון טוב, אחרי הכל הוא מבין את טבע האדם ואת הסכנה של החניקות מכל כיוון אפשרי.
לסיכום – בבקשה תחשבו לפני שאתן רצות לכיוון היד הלוחצת על הגרון, או השקית העולה מעל לראש, או...
נ.ב. אם הצד הנשלט נפגע חמור מספיק או חס וחלילה מת - הרי הצד השולט מוצא את עצמו בים של צרות משפטיות וחוקיות, ויכול למצוא את עצמו מואשם ברצח בכוונה תחילה או אף ברצח בנסיבות מחמירות!!! לא מומלץ!!!
בכבוד רב, לובה