אוקיי, הפינה עדיין מתבשלת לה, כי לא היה לי זמן לנשום בסופ"ש הזה. אבל אם כבר היה לי אחד מלא תוכן, החלטתי לחלוק...
בחמישי עשינו חיים בבית, כי לפעמים צריך (על מי אני עובדת? ישבתי מול המחשב ועבדתי עד חצות). אבל היו לי כמה ארוחות טעימות ויצא לנו לדבר ולצחוק... כבר ערב מושלם!
בשישי היה בוקר די ארוך, כי קניות בשישי זה קשוח, אבל קנינו מלאאאאא דברים טעימים, וגם צעצוע אחד קטן לי, כי אני בייבי קטנה וצריכה צ'ופרים לפעמים (כן אני נסיכה מפונקת של דאדי).
ואחרי זה היו הכנות למסיבת יום הולדת של פטישדיל - "דקאדנס"! בין בחירת הלבוש, התכשיטים, הדברים שניקח, וידוי מול אנשים את מי לקחת טרמפ מאיפה ולאן, וכו'...
היה יום די פרודוקטיבי.
ובערב... בערב יצאנו למסיבה.
היות והבטחתי לכמה בנות שאם אראה אותן אגיד שלום (+הבטחה לאחת מהן לבקר אותה במקום בו היא תהיה), יצא לי לחפש בנות, להתחבק, לדבר, לצחוק, ועוד…
ואחרי שלומים ראשוניים הגעתי לבר.
אחת הברמניות היתה ממש מהממת, עם סוג של סיכה שנראתה כמו כובע עם רעלה… והיא אפילו נתנה לי למדוד אותו 3> !!! וגם הבלו היה קר וטעים!
המוזיקה היתה נהדרת, והמקום היה שוקק אנשים.
החלטנו לגשת לחדר הסשנים, ולמצוא מקום נוח.
המקום ה"קבוע" שלנו היה תפוס, לכן "התפשרנו" על ספסל ענישה.
היה כייף לשמוע את הבחורה שלצידי גונחת ונהנת מבן זוגה...
היה פחות כייף לשמוע זוג רוסים שישבו שם בצד ושפטו את כולם... במיוחד אותי, על המיאו שיצא לי עם כל הצלפה או ספנק, על הגמירות שלי (שלא היו מובנות להם, כי לא ידעו מי,מה ומו, אבל לשבת שם ולהגיד שאני ממש רועשת, ולא סבבה, ולמה לעשות מיאו אם את צורחת אחרי זה וחוזרת למיאו שוב...)... אבל למי 'כפט מהם?
ואחרי הסשן שהיה לי קצר (כרגיל) חזרנו לבר. בקבוק מים וכמה דקות אחרי כבר הלכנו לשבת על הספות הנוחות ולראות סשן שיבארי, שהיה מהמם!
אבל המוזיקה היתה טובה כל כך, שדריזדפול החליט לטופף על התחת שלי עוד טיפה (לשימחתי הרבה!).
וכל כמה שירים חזרתי לעמוד שם מולו עם התחת מורם אוחזת את הקרסוליים ונהנת מספנקים מפנקים.
גם יצא לנו לפגוש חברה שלא ראינו שנים! היא ובן זוגה היו מתוקים כל כך 3>!!!
וגם יצא לי להפחיד את אחד החברים של דריזדפול (כן, אני הייתי לא רק בלבוש של מידלית, גם במוד של מידלית - הבראטית שבי), שבסדום אשמיד את הפינה עליה הוא מופקד... כן, ככה זה, כולי רוע לב (לא באמת, אבל תזרמו איתי, טוב?)
ובדרך חזרה יצא לנו לשיר, לצחוק ולדבר מלאאאאא!!! וזה היה הכי כייף!!!
חזרנו, אכלנו מהמנות המוכנות שהיו לנו, דיברנו עוד (כי תמיד יש על מה), ואחרי מיני אפטרקר נרדמנו...
בשבת בבוקר (טוב, נו גם צהריים זה בוקר, כשהולכים לישון ב-7, לא?) קמנו, אכלנו, וידאנו את מי לוקחים ומאיפה, ואפילו ארזנו מתנה לחבר (שבסוף לא פגשנו, וחבל, המתנה יצאה מוש!).
אחרי מקלחת ולאחר שהתלבשנו, ואף פירסמתי את התמונה שלי בביגוד הכי ליטלי שהיה לי אי פעם בחיים, יצאנו לדרך.
אספנו את פניקס ולוקי, ואת החבר החדש שלנו (שאני לא בטוחה אם יש לו פרופיל בכלוב או לא, אבל בכל מקרה הוא חבר של פניקס, לכן הוא חבר שלנו... ככה זה במשפחה), ויצאנו לכיוון תל אביב.
בין מוזיקה (יצא לנו להתחבר לאותו חבר דרך הטעם המוזיקאלי והעדפות משחקים שלנו) לשיחות עומק ובדיחות (שלא תמיד מצחיקות, אבל תמיד מבדרות) מצאנו את החניה שלנו ונכנסנו לדאנג'ן...
המקום כבר לא היה ריק, ובאנו בין הראשונים.
עשינו סבב שלום-שלום, בדיקה של איזור הליטלי, שתיה (כי חם, ומים זה חשוב)... כל הדברים שחייבים לתחילת ערב מוצלח.
אחרי שהלכתי עם פניקס לשחק בפינת הקטקטנים, איבדנו את דריזדפול ואת לוקי. ואני לא מאבדת את אדוני!!! התחלתי לחפש אותו בכל מקום! ובסוף - מצאתי אותו ליד שולחן, עם בקבוק מים לי, ושתיה לו. ישבנו, (מודה שהמוזיקה לא היתה בסגנון שאנחנו היינו בוחרים, אבל לא משהו שמתים ממנו... יש הרבה יותר גרוע!) המתנו לשיר או שניים שיהיו בקצב שיכניס אותנו למוד... עד שהחלטנו לוותר על המוזיקה ולמצוא מקום לסשן בלי קשר.
*מודה שאחרי דקא, ושימוש בצעצוע חדש שקנינו מאותו חבר שהחליט שלא לבוא לסדום... התחת שלי היה ממש רגיש! אבל ממתי זו בעיה?!?!
אחרי סיבוב בכל המועדון, למדתי שעל פינת הקטנטנים השטלתו אנשים שהם לגמרי לא ליטלים, ושם כבר אין מקום לסשן (הכנס - בכי MP3)...
מצד שני מצאנו מקום שכן איפשר אחד, רק של אימפקט, כי לא היה מספיק מקום נקי ובטוח למחטים או שעווה, אבל גם אימפק זה ססבבה, לא?
אבל לצערי בזמן הסשן היו אנשים שמצאו לנכון להפריע לדריזדפול, עד שלא היתה לו ברירה, אלא להתחיל להניף את השוט בפראות, ואם יפגעו... זב"שם!
וחמור מזה, דבר שגיליתי רק לאחר שיצאנו מהמועדון - בזמן שדריזדפול הוציא עוד צעצוע מתיק הקסמים שלנו, מישהו מצא לנכון ללטף לי את התחת... טוב, זו הפעם האחרונה שאני משחקת בדאנג'ן לתקופה הקרובה!!!
רגע לובה, למה לא גילית את זה קודם? ואיך גילית את זה בכלל?!
התשובה לזה פשוטה - יש לדריזדפול קטע של לעשות לי מנטלי, לעשות משהו בצד אחד של הגוף וללטף את הצד השני, או למחוא כפיים, או... כאילו יש עוד אנשים.
הוא יודע שאני לא ארים את הראש ולא אציץ, כי סומכת עליו בעיניים עצומות... אבל הוא לא עושה את זה מחוץ לבית... כשחיפש צעצוע נוסף בתיק, הליטוף הרגיש לי כחלק מהמנטלי שעושה בבית... הופתעתי שעשה במועדון, אבל למה לא?
ובחוץ כששאלתי למה עשה את זה, הוא אמר שלא עשה.
מפה לשם - מתברר ששוב נגעו בי ללא הסכמה, והיה לי דרופ די רציני בראשון בבוקר. לקח כמה שעות ואפטרקר ממש ארוך לצאת מזה.
אבל היה גם צד חיובי לביקור הזה בסדום - יצא לי לפגוש כמה בנות שלא יצא לי לפגוש קודם. וזה היה נהדר! כולן היו חמודות ומהממות!
אבל היה לנו עוד את הנסיעה הביתה לצלוח, עם כל החברים...
ובדרך עצרנו בבית הפנקייק, לאכול, לצחוק ולהחליף רשמים...
מתברר שהיה לנו עמוס, יותר מדי אנשים, לא מספיק מקום לסשנים או לריקודים.
גם התנהגות של חלק מאנשים שם היתה קריפית ממש... אבל זה כבר לא חדש, יש קריפים בעולם הזה, כן גם בקהילה!
מתברר גם שציפס זה תמיד כייף, ופנקייק זה הכי טעים (במיוחד עם נוטלה!), ויש לנו המון על מה לעבוד, והמון מה ללמוד, ו...
ולאחר שחזרנו הביתה, מקלחת, מנוחה קלה מול סרטון, ושיחה כייפית - הלכנו לישון, כי זה מה שהיינו הכי זקוקים לו...
ובראשון, כאמור היה דרופ בגלל המגע הזר, ואפטרקר ממש ארוך ומרפא, ושיחות עם אנשים, ועוד המון דברים, אבל זה כבר לא חלק מהסופ"ש, נכון?
ואיך עבר עליכם הסופ"ש?
בכבוד רב, לובה