אני כבר יותר מעשרה ימים מרגישה רק זעם.
לא מרגישה כאב או עצב, לא פחד ולא שום דבר... שום דבר מלבד כעס אדיר.
כן, אני יודעת שאחרי שהכעס יסתיים הכאב והעצב ישתפו אותי, אבל זה המצב כרגע... והחלטתי לזיין לאנשים את השכל בכעסים שלי.
אני כועסת על הכל ועל כלום.
אני מתפוצצת מכעס על זה שקרה בפסטיבל המוזיקה... טוב, נגיד שאף אחד לא יכול היה לדעת על פסיידאק... כולו 400 איש וזה...
אבל נובה קיבלו אישורי עירייה ומשטרה לקיום הפסטיבל!!! ידעו שייו שם 3-4 אלף איש!!! ומה עשו? האם הביאו איזה כיתה של גולנצ'יקים לשמור על אנשים שמבלים צמוד לגדר שהיו התפרעויות עליה כבר כמה וכמה שבועות??? האם שלחו אקסטרא חיילים לסביבה? לאאאאאאאאא, ממשלת ישראל ה@#$%@#$ החליטה להעביר אוגדה וחצי של חיילים לקצה השני של המדינהההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נשבעת שאם אחרי כל זה יוחלט להעמיד את כל חברי הכנסת והממשלה לדין זה עדיין לא יהיה מספיק!!!
ולוקח לחמודים האלה להקים ממשלת חירום לא שעה, אלא פאקינג 5 ימים!!!!!!!!!!!!!!!
אני לא אזכיר את זה שאחוזי המס בישראל הם בין הגבוהים בעולם. תקציב הצבא הוא בין הגבוהים בעולם. למה לכל הרוחות יש צורך לאסוף תרומות ולחפש אוכל וביגוד לחיילים?!?! ולחלק שהקפיץ לי אישית את לחץ הדם - למה לכל השדים והרוחות הכוס של האמא של כל הממשלה ה@#$%@#$% אני צריכה לחפש פאקינג אפודי מגן לחיילים????????!!!!!!!! אההההההההההההההההההההההההההההההההההה
עוד שניה נתחיל לחפש תרומות לתחמושת!!!!!!
כן, תרמתי לקניית אפודי מגן, כן תרמתי אוכל, כן אתרום שוב... אבל למה יש צורך בכלל בתרומות, בזמן שלטיסה של ברסלאבים למדינה בה יש מלחמה, לצורך זיון זונות ושימוש בסמים מצאו 4 מיליארד ש"ח?!?!
כן, לי יש בעיה שהכסף שלי הולך למקום שכזה, ולא משמש לטובת המדינה.
כן, אני מתחרפנת שלא חשבו לבטח את המסיבה ואת הכפרים בעוטף.
כן, אני מרגישה זעם.
כן, אתחיל לבכות אחרי שכל זה יתחיל לשקוע.
אבל כרגע אני רק זועמת על הכל ועל כולם.
בלי שום כבוד הפעם...
לובה