ביראת כבוד

הוא יוצא מהאוטו, פותח לי את הדלת, ואני נכנסת פנימה.

הוא חוזר לכסא הנהג. 

אני חושבת שזה מוזר להרבה אנשים, אבל אין לי רשיון נהיגה, passenger princess all the way! 

אנחנו יוצאים לדייט ונילי היום. נלך לשבת במסעדה שאני אוהבת.

בדרך אשב לי בטלפון, כי משחקים יותר טובים לי מלראות את הכביש.

אני רואה שיש לו מסטיקים, ולוקחת אחד. אחרי חצי דקה, הטעם די נעלם ולא כייף לי. 

אני לא רואה פח. מצד שני אנחנו ברמזור ואין עוד מכוניות. 

אני מושכת אותו מהשיער לכיוון הראש שלי, פותחת את הפה שלו עם אצבעות שלי ויורקת את המסטיק לפה שלו.

"לא טעים לי יותר ואין לך פח. כשתמצא את הפח תירק לשם. ושלא תחשוב לעשות בלונים!"

הוא נראה מעורער, לא בטוחה אם זה כי היום אנחנו ב"ונילה", או כי לא ציפה שאשתמש בו ככה. אבל אני חוזרת למשחק שלי בלי לברר.

אנחנו הגענו למסעדה, מצאנו חניה, יש פח לא רחוק, והוא הולך לכיוונו. - "אני יכול לזרוק את המסטיק פה בבקשה?"

"כן, זה נראה כמו פח יותר מוצלח ממך" - הוא נראה נעלב לשניה, לפני שהוא קולט שאני קורצת לו. 

נכנסים למסעדה, מזמינים אוכל, ואני מגניבה ליטוף פה ושם מתחת לשולחן. 

הוא מסמיק, אבל לא זז או מנסה "להתגונן".

האוכל פה. אני שמה את הצלחת שלו מולו, שמה חלק מהמנה שלי על הצלחת שלו, ואומרת לו - "בתאבון"

הוא מודה לי, מעמיס את המנה שלו על הצלחת שלי, ושלו, וממתין שאתחיל לאכול.

אני מתחילה, והוא צולל לתוך האוכל. 

אחרי הקינוח, אני שמה את הכסף על השולחן, והולכת לשטוף ידיים.

אני חוזרת ואנחנו יוצאים מהמסעדה.

"בוא ניסע לים, בא לי לשבת על הסלעים"

נוסעים לים, לחוף פראי, אחד שאין שם לא רק מציל, אפילו לא אנשים אחרים. 

אני הולכת לכיוון החוף והוא עוקב.

על הרצועה הצרה של החול אני נעצרת. הוא כמעט נכנס בי מרוב שזה היה פתאומי.

אני מסתובבת, מחלצת אותו מחולצה ומכנס. הוא מתחיל להבין. התחתונים נופלים לחול ואני חופנת את התחת המושלם הזה שלו.

"למה אין לך פח באוטו?" -הוא מבין שזה מין יום שכזה, ולא מנסה אפילו להצטדק. הוא רק מוריד את הראש ומחייך.

אני מנשקת אותו, מתחילה לטייל על גופו עם הידיים, פעם ליטוף פעם נעימי ציפורניים, ומדי פעם סריטה חזקה יותר.

"אתה צריך להתאים את האוטו שלך לשימוש שלי!"

"כן הוד מעלתך"

אני ממשיכה לטייל לו על הגב, החזה, התחת, הזרועות... הוא כבר מבין שאני רוצה קינוח מהסוג האחר, אבל עדיין לא בטוח איזה.

אני מסובבת אותו בפתאומיות והוא נשען על הסלע הקרוב. 

מתחילה לנשק ולנשנש לו את הגב והתחת שלו. 

הוא מקמר את הגב ומוציא את התחת שלו לכיווני. 

אני מפסקת אותו יותר.

משחקת לו בביצים, נותנת דיגדוג פה, ליטוף שם... הוא גונח, משתדל לא לזוז ולהיות הכי נגיש לי שרק ניתן.

אין לי יותר מדי דברים פה, אבל במקרה שמתי את קרם הגוף שלי בתיק... מוציאה אותו, משמנת את החור הקטן שלו ומתחילה לשחק בו. הגניחות מתחזקות והוא כבר מתחיל לעשות קולות של רוצה לגמור.

עוברת לעמוד לפניו, מרימה את החצאית, מורידה תחתון, מכוונת אותו לתוכי, - "אתה לא תגמור לפני, נכון?" - וסותמת לו את הפה בנשיקה.

"לא הייתי מעז הוד מעלתך" - הוא אומר בשניה שאני מתנתקת ממנו. 

אחרי כמה דקות, אני לוחשת לו - "זה הזמן לגמור" - ושנינו גומרים יחד.

אני מורידה את הראש שלו לנקות אותי, ואחרי מספר דקות גומרת לו על כל הפרצוף. 

אני מחזירה את התחתונים שלי למקום, מרימה את הבגדים שלו והולכת לכיוון מכונית, מסתובבת ועושה לו תנועה של בוא הנה. הוא בא. 

אני שמה את הבגדים שלו על הכסא של הנהג - "אם אתה רוצה את אלה חזרה, אתה צריך להרוויח אותם!"

"איך הוד מעלתך?"

אני מסובבת אותו והידיים שלו נשלחות למכסה המנוע. 

אני מחדירה את האצבעות לתוכו שוב. הוא גונח. עינוג קצר של פרוסטטה מגלה שמישהוא פה עדיין חרמן, מעניין איך זה קרה לו 🤷🏻‍♀️

אני מוסיפה אצבע שלישית והוא מתחיל להתנשף.

"לא לגמור לפני שארשה לך!"

"לא גומר הוד מעלתך"

אני ממשיכה, מוסיפה עוד אצבע.

הוא מתחיל לרעוד מרוב שהוא משתדל להיות צעצוע ממושמע.

אני ממשיכה וכבר כל היד שלי בתוכו.

הוא מתחנן לגמור, ואני מחליט לגאול אותו בצורה האופיינית לי - "תכוון את הזרם לתוך הפה, תגמור ותגרגר!"

הוא מתכופף, מכוון את הזין שלו לתוך הפה, וגומר. כשהזרע מפסיק לצאת, הוא מתיישר ומתחיל לגרגר. 

אני מוציאה את היד מתוכו ומנקה אותה עם מגבונים שהכנתי לי בתיק. 

"תבלע"

הוא בולע - "תודה הוד מעלתך"

"מה תודה, מה תודה, תתפשט!" - אני עוברת על כל גופו מלמטה למעלה עם העיניים - "אהההה, לא חשוב... תתלבש!" - וקורצת לו. 

הוא מתלבש, פותח לי את הדלת וסוגר אחרי.

ואני? אני מושיטה את היד למסטיקים שלו... 

כן, זה הבילוי הונילי שלי. מה לא כולם עושים את זה ככה? 😇😈

בכבוד רב, לובה