הפעם זה היה אחרת לגמרי, ואף אחד לא יכל לצפות את זה.
הפעם האנרגיות שלנו השתלבו באופן אחר ולא צפוי, והחוויה הייתה שונה לגמרי.
הפעם - אני הייתי בשליטה.
טוב צריך להודות על האמת, לא באמת הייתי בשליטה, אומנם הייתי בשליטה פיזית - קשרתי, נשכתי, חנקתי, דחפתי את האצבעות והזין שלי לפי הקצב שלי, לפי הרצון שלי.
אבל פסיכולוגית היא הייתה בשליטה לאורך כל הדרך - סגדתי לה, הערצתי אותה, נכנעתי ועקבתי אחרי כל תנועה ונשימה שלה.
וזה השליטה החשובה באמת, השליטה הפסיכולוגית.
בהתחלה האנרגיות היו רגילות, הזדיינו ואני התחננתי לגמור, כל פעם שהתחננתי לגמור היא גנחה, אמרה לי "לא" מקסים, וגמרה.
וככה כל פעם מחדש, עד שאתה מוטרף, עד שאתה לא יכול יותר, עד שאתה חייב לגמור.
ואז היא מפסיקה את הכל ופותחת בשיחה, והכל תוך כדי שעם היד היא מביאה את הזין שלך אל הקצה - ומפסיקה.
דיברנו על הכל, ובאחד הרגעים - הכל השתנה.
היא אמרה שכשהיא דומיננטית, היא עושה את הדברים שהיא הייתה רוצה שיעשו לה.
ובאותו רגע, האנרגיות התהפכו.
תפסתי לה את הצוואר, דחפתי לה אצבעות לפה, הבאתי לה סטירות, קשרתי לה את הידיים והרגליים. בזמן שהיא קשורה, רטובה, מתחננת שאני אזיין אותה אני לאט לאט חודר אליה, לאט מספיק כדי להטריף אותה, אני חונק אותה, מושך לה בפטמות, מועך לה את התחת, ולאט לאט אני חודר אליה עד הסוף ומתחיל להגביר את הקצב, אני חונק, נושך, מכאיב.
והיא? גונחת וגומרת, גומרת וגונחת. גמירות מופלאות, שמרעידות את כל החדר באנרגיות שלהן.
ואני? אני סוף סוף בשליטה, מתקרב אל הגמירה המיוחלת, כמעט מגיע.
"אני הולך לגמור בתוכך עכשיו" אמרתי, מלא בביטחון עצמי ופאסון.
ובמילה אחת היא החזירה אותי למציאות, במילה אחת מקסימה היא החזירה אותי למקומי - "לא".