ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עלילות המדען הקינקי

הסגר הפך אותי לחרמן ומשועמם, עם הדק קל על האצבע של הג'וינטים.
התוצאה לפניכם.
לפני 3 שנים. 18 ביולי 2021 בשעה 15:00

בעולם האמיתי להוראות וחוקים יש המון שטח אפור. קל לפרש הנחיות כמו שרוצים, לעגל פינות פה ושם, לטעון חוסר ידיעה או לרדיפה תקשרותית.

בבדס"מ זה לא עובד ככה - הוראות הן חדות, הן חד משמעיות, הן tailored made במיוחד בשבילך.

 

חוק מספר 1: אסור לגמור

חוק מספר 2: בכל פגישה - נקי ומגולח

 

בעולם האמיתי קל להתחמק, המחיר הוא עמום ולא סביר. בבדס"מ המחיר על טעות הוא גבוהה ומיידי.

בבדס"מ החיים פשוטים, הוראות וחוקים הם ברורים, מוגדרים היטב, דטרמיניסטים.

 

חוק מספר 3: כלוב צניעות בכל יום אי-זוגי של השבוע

חוק מספר 4: בכל פגישה - כלוב צניעות, פלאג בתחת ותחתוני נשים סקסיות במיוחד מהבוקר

חוק מספר 5: הפגישה השבועית שלנו היא בימי רביעי בשעה ארבע

 

מי שעוקב אחרי החשבון של החוקים הדמוקרטיים למראה, הבין שמתוך שבעה ימים בשבוע, אני נעול חמישה ימים.

 

חוק מספר 6: הודעת בוקר טוב ולילה טוב מושקעת

 

אבל החוקים הם לא העיקר, החוקים הם כלי, הם לוחמה פסיכולוגית שנועדה להביא אותך אל הקצה.

להביא אותך מוכן, מוכן להיות מוקרב כשה תמים לאלילה הג'ינגית שלך, מוכן שאתה מגיע אל המקום הקדוש הזה.

מוכן להביא אותך מוכן אל הרגע הזה שבו אתה עומד מחוץ לדלת שלה, נושם עמוק ודופק שלוש פעמים.

ברגע הזה שבו אתה עומד מחוץ לדלת שלה, אתה מרגיש את הפלאג בתחת בוער, אתה מרגיש את הזין פועם בתוך הכלוב, אתה יודע שזהו, הכל נשבר.

הסדר והדטרמיניסטיות נשברים, אתה לא יודע מה הולך לקרות, אף אחד לא יודע מה הולך לקרות.

זה הולך להיות כאוס מוחלט של שתי נשמות רעבות, שטורפות אחת את השנייה, שמשחקות אחת במוח של השנייה.

 

ואז זה מתחיל - הדלת נפתחה ויד לבנה מושטת ומושכת אותך פנימה מהחולצה לחיבוק ארוך ואוהב. היא מועכת אותך חזק ואומרת "התגעגעתי אליך!", לפני שאתה מספיק למחוק את החיוך מהפנים היא אומרת "תתפשט עד התחתונים".

אני עושה את זה והיא מתסכלת עלי, רואה את הזין שלי קופץ בתוך הכלוב מבעד לתחתוני התחרה האדומות שלבשתי. יש לה חיוק ענק על הפנים, "תזכיר לי כמה זמן לא גמרת?", "17 יום" אמרתי תוך רגע, אני תמיד זוכר את הפעם האחרונה שגמרתי, למדתי להעריך אותן יותר.

"אתה כזה ילד טוב", ואז היא תפסה לי את הביצים והתחילה ללכת לכיוון חדר השינה שלה, הייתי צריך לרוץ במין ריצה מביכה כדי לעמוד בקצב.

"תשב על הברכיים על המיטה, ידיים מאחורי הגב"

היא קשרה אותי חזק, הייתי חסור אונים לחלוטין, ידיים ביחד מעל הראש מחוברות אל ראש המיטה, רגליים בתנוחת העוף הקפוא, בפה שלי היא דחסה תחתונים משומשות שלה וחבל אחד דק קשור בלולאה סביב בסיס הזין והאשכים והצד השני שלו אצלה ביד.

ואז היא הסתכלה עלי מלמעלה ושאלה אותי "אתה מוכן?"

"מוכן למה?" מלמלתי מבעד לתחתונים בפה שלי.

"אני אוהבת את המספר 17, הוא ראשוני, והוא גם הראשוני ה7, שזה גם מספר ראשוני, אז 17 הוא מספר מיוחד מאוד, אתה מבין?"

הנהנתי בהתרגשות, לא הייתי בטוח לאן כל המונולג הזה הולך, אבל זה הרגיש כמו כיוון חיובי.

"ובגלל ש17 הוא מספר מיוחד, היום אנחנו נעשה מפגש מיוחד. היום אני אכאיב לך, אעשה לך טיזינג, אזיין אותך בתחת, אצחק עלייך ואלביש אותך בבגדי נשים. בטח עכשיו אתה חושב לעצמך שזה לא מפגש מיוחד, כי זה גם קרה בשבוע שעבר, אבל אתה טועה, המפגש שלנו מיוחד בזה שאתה תגמור היום".

היא ראתה את הפנים המרוגשות שלי וצחקה, "אתה כזה חמוד שאתה רוצה לגמור, אבל כמובן שאתה תגמור היום רק אם תנצח במשחק, יהיו לך 3 ניסיונות לשחק, תוכל לקבל עוד ניסיון, אבל לכל ניסיון יהיה מחיר".

ברגע הזה הייתי צריך לדעת שאני לא הולך לגמור, אבל הייתי נאיבי וחרמן עד אין קץ, ולכן - האמנתי שזה הולך לקרות, האמנתי ביכולת שלי לנצח את הקזינו.

6 שעות מאוחר יותר, 6 שעות שעברו בהינד עפעף, 6 שעות שבהן היא גמרה עשרות פעמים, 6 שעות שבהן היא עשתה לי טיזינג אינסופי, 6 שעות שבהן כאבנו, חנקנו וזיינו, 6 שעות שבהן הנשמות שלנו שיחקו ונהנו.

ולאורך כל הדרך האמנתי, האמנתי בוודאות מוחלטות שאני הולך לגמור. האמנתי ביכולת שלי לנצח את המשחק, לא משנה מה המחיר.

שכבנו מיוזעים במיטה שהיא ליטפה אותי ואמרה, "חוקי המשחק הם כאלה: אתה הולך לשים כלוב בחזרה, ויהיו לך 10 שניות להשתמש בויברטור כדי לגמור. יש לך שלוש ניסיונות, שבין כל שני ניסיונות אתה צריך להמתין 10 שניות, אם תרצה לקבל עוד ניסיון, המחיר הוא יום זוגי שבשבוע שבו תהיה נעול בנוסף לימים הנוכחיים שלך למשך שבועיים, אתה מבין את התנאים?"

ברגע הזה הייתי צריך לדעת שאני לא הולך לגמור, אבל הייתי נאיבי וחרמן עד אין קץ, ולכן - האמנתי שזה הולך לקרות, האמנתי ביכולת שלי לנצח את המשחק שלה, הייתי כל כך חרמן שאין שום סיכוי שאני לא אתפוצץ, לא משנה איך.

5 דקות מאוחר יותר היא הייתה מרוצה מעצמה במיוחד, כי קרה בדיוק מה שהיא חשבה שיקרה, אני אפסיד, אקח שני ניסיונות נוספים, אפסיד שוב ואז היא תגיע בדיוק לאן שהיא רצתה להגיע - אני נעול כל יום לשבועיים הקרובים.

"מעניין מה זה יוציא ממך" היא אמרה לי וקרצה, "תתלבש, נתראה בעוד שבוע מתוק"

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י