עשית את זה מיליון פעם בעבר, כפית את רצונך על אנשים אחרים, אילצת אותם לעשות את מה שרצית - לפעמים בלי שהם ידעו את זה אפילו, פועל במחשכים כמו גנב, מסתתר. לא כי אתה אדם רע - אלא כי כזה הוא המשחק.
"זה באמת ממש פשוט", אתה אומר לעצמך, "כמו בשחמט" ולוקח נשימה עמוקה ומנסה להתרכז - אבל זה כל כך קשה להתרכז שהאישה היפיפיה הזו נמצאת ככה מולך. פרוסה בעמידה עם רגליים קשורות למעלה, ורגליים קשורות ומפוסקות, אטבי פטמות מתכתיים מחוברים לפטמות שלה, הגוף המושלם שלה מלא ברוק שזורם לאט לאט מהגאג האדום שתקוע לה בפה.
יש כמה הבדלים משמעותיים בין שחמט לבין בדסמ. באחד מהם יש נשים יפיפיות, סקסיות, עם מבט כאוב בעיניים שמשתוקקות לזין שלך, ובשני אתה מפסיד לילד בן 7 שלא הפסיק לרוץ במעגלים תוך כדי המשחק.
ההבדל השני הוא שבשחמט אתה פועל תחת סט חוקים קבוע, ואילו בבדסמ החוקים הם הפלסטלינה שלך.
ההבדל השלישי הוא שבשחמט אתה מנסה לתמרן את היריב שלך, עושה מניפולציות ומנצל פירצות, פועל במחשכים ואילו בבדסמ אתה זוכה לתמרן בגלוי, בכנות, בכוחניות, באהבה.
היא מסתכלת עליך במבט סובל ומתחנן, היא מתחרטת, רק רוצה שהכאב יפסיק. אבל היא כל כך יפה שהיא סובלת, היא קורנת וממלאת את כל החדר באנרגיה הזו, אני לא יכול להפסיק להסתכל עליה.
אני חוזר למציאות, "את ידעת את החוקים, את ידעת שזה מה שהולך לקרות היום, נכון?"
היא מהנהנת בהסכמה כנועה.
אני מתקרב אליה, תופס אותה בשיער ומושך אחורה, היא גונחת. ביד השנייה אני מרים את השרשרת ברזל שמחברת את האטבים והיא נושמת בהקלה, זה שיפור משמעותי עבורה.
"את יודעת איך המשחק עובד - שאת עוברת על חוק, את מקבלת עונש"
היא מנסה להנהן, הסבל בעיניים שלה בוער, היא קורנת.
אני מפיל את השרשרת ומרגיש את כל הגוף שלה מתפתל.
אני מתרחק ממנה והולך אל השולחן שבו פרסתי את כל האביזרים לפני שהיא הגיעה, היה לי הרבה זמן לחכות, כי היא איחרה לי ב7 פאקינג דקות. אני שונא שהיא מאחרת. עמדתי מול השולחן, לגמתי מכוס הויסקי שהכנתי לעצמי כי היה לי הרבה זמן לחכות וחשבתי עם עצמי - היא ידעה מה היא עשתה, היא איחרה בכוונה, היא רצתה את העונש הזה, היא נהנית ממנו. הזונה המאזוכיסטית שלי מנסה לעשות עלי מניפולציות, היא רוצה שאני אכאיב לה. אני כל כך גאה בה לפעמים.
התלבטתי עם עצמי איך אני הולך להכאיב לה, רציתי שהיא תאיר את החדר בכאב שלה.אולי אטפטף עליה שעווה חמה? או שאצליף לה בדיוק בכוס הרטוב והמושלם שלה עם השוט הקטן? או שבכלל אלך על ספאנקים מסורתיים לתחת.
ואז זה הכה בי - אני לא הולך לשחק את המשחק שלה, אני הולך לשחק את המשחק שלי. אני גאה בה על הניסיון, אבל היא צריכה להעלות את הרמה אם היא רוצה לעשות עלי מניפולציות"
הרמתי את הויברטור Hitachi המפלצתי והתקרבתי אליה, משכתי בשרשרת והיא התפתלה ונמשכה כלפי, היא כל כך יפה שהיא סובלת חשבתי לעצמי, הסתכלתי עליה ואמרתי "אני יודע שאיחרת היום בכוונה, את רוצה את הכאב הזה, בגלל שאני גאה בך שאת כזו זונה מאזוכיסטית, אני אתן לך פרס, הויברטור הזה כל כך חזק שהוא יכול לסדוק קיר בטון, ואני הולך להשתמש בו עלייך עכשיו" המתנתי כמה רגעים "אה ואסור לך לגמור ואני הולך למשוך בשרשרת כל הזמן."
היא החליפה מיליון הבעות בשנייה, אימה - לחץ - הפתעה - התרגשות - אקסטזה - אכזבה ושיברון לב, כל כך קל לקרוא אותה.
כעבור שתי דקות למדתי משהו אוניברסלי - הזמן היחידי שבו היא יותר יפה מכשהיא סובלת זה כשהיא סובלת ומתענגת במקביל, ומסתבר שאז היא גם יכולה לסבול כל כך יותר.