עלילות המדען הקינקי

האורגזמה עברה, הגוף שלי הפסיק לרטוט, הזין שלי הפסיק לנזול, השרירים נרפו.
ההשפלה הכתה – הדילדו הוורוד בתחת, העובדה שאני נעול, החיוך הענק שמרוח על פניה.
התחלתי להסמיק יותר ויותר, הרגשתי את החום והאדמימות בלחיים שלי.
ופתאום זה הכה בה "היא אמרה ללקק את הכל?!"
לפני שהספקתי להתחיל למחות היא כבר העבירה את האצבעות שלה בתוך השלולית של הזרע שנוצרו על הבטן שלי, טבלה אותן, אספה מלא זרע, אמרה לי "פתח את הפה כלבלב" והכניסה לי את האצבעות לפה ואמרה לי "תנקה אותן, טוב טוב". ואני ליקקתי וליקקתי, לקח בערך 5 או 6 פעמים כאלה שהיא טבלה את האצבעות שלה בשלולית הזרע שלי, ואני מצצתי וליקקתי כל טיפה.
הרגשתי מושפל, אפס.
לא נהניתי מזה, אבל גם לא לא נהניתי מזה.
הרגשתי רע, הרגשתי מלוכלך, הרגשתי מגעיל, במקביל – הרגשתי.. במקום. הייתי איפה שהרגשתי שאני אמור להיות – הזונה הקטנה שלה.
עכשיו שהיא סיימה את שלולית הזרע היא הסתכלה עלי במבט רציני "עכשיו אחרי שסיימנו את טקס האורגזמה שלך, אני מקווה שנהנית ממנה, כי לא תקבל אחת נוספת בקרוב. וחוץ מזה – עכשיו זה זמן העונש."
עונש? חשבתי שללקק את הזרע שלי היה העונש שלי – הייתי נאיבי, מסתבר שללקק את הזרע זה תנאי לאורגזמה. העונש מגיע בגלל שלא קיבלתי אישור, אוי ווי זמיר.
"ואני יודעת בדיוק איזה עונש מגיע לך מתוק, חכה פה ואל תזוז."
היא הלכה לכמה דקות וחזרה עם שקית קטנה מזמש שחור, היא הוציאה משם שלוש נרות – אחד בצבע אדום, אחד כחול ואחד ירוק יחד עם מצית קליפר.
היא הדליקה את הנרות ושמה אותם לידנו, אני עוד שכבתי על הגב, האש מהנרות עשתה אווירה מעניינת בחדר, ראיתי את האור מהלהבות מלטף לה את הפנים – היא יפיפיה.
פנים עדינות, חיוך מקסים, עיניים נוצצות.
"אתה מוכן כלבלב?"
לפני שהספקתי להגיב, היא לקחה את הנר האדום, הרימה אותו מעלי, והתחילה לטפטף עלי שעווה – פאק!
כל טיפה שפוגעת היא שורפת, נעימה, מכאיבה.
כל טיפה מכילה גם את הכאב וגם את הרוגע.
כל טיפה שפוגעת מפקסת את כולך לאזור כל כך קטן, כאילו אין דבר חוץ ממנו.

וככה היא המשיכה, לצייר עלי באמצעות הנרות שלה, טיפה אחר טיפה, עד שהשמש זרחה.