את אשר נפשי עולה על גדותיה

לימדו אותך שיש אהבה נקייה, שנולדת בין חיוכים, על ספסלים ברחוב, ומתגברת בין סדינים מגוהצים בריח מרכך כביסה.

אבל את תמיד עושה ההפך, אז חיפשת אהבה מלוכלכת, משתמשת, שיורקת בפרצוף ונושכת בפטמה. 

מדי פעם חשבת, אולי זאת בכלל לא אהבה. זה רק גורם לך לגמור חזק. זאת רק דרך לברוח.

ממה בכלל יש לך לברוח? קפלי סדינים. תיישרי את החצאית. כפתרי עוד כפתור בחולצה. (תפתחי, גדול. תורידי. ואל תלבשי תחתונים, בכלל, אף פעם). 

תתעוררי חמש דקות קודם. תחתכי סלט. תסדרי את הבית. (קומי, כלבה. אולי אתן לך להתחכך לי בזין). 

לכי לעבודה. דברי בנימוס. תחייכי. (בואי לכאן. שלא תעזי להוריד את הראש כשסוטרים לך. זונה מטונפת). 

משפחה זה חשוב. חברים זה חשוב. ואת, הכי חשובה. (מי צעצוע זיונים קטן?). 

תהיי תמיד בשליטה, אבל בשקט. תהיי נעימה. אל תהיי חמדנית. (תמצצי. לא ככה. נכון, עם דמעות. תכף אני אזיין אותך בתחת ואתן לך סיבה לבכות). 

תהיי ילדה טובה. (כן, ככה, ילדה טובה).