לפני 9 שנים. 12 במאי 2015 בשעה 7:03
באחד מימי החופשה עלינו על הסיפון העליון, הבטנו על נהר הדנובה. נוף עוצר נשימה של צמחייה מטופחת שבילי אופניים ובתי נופש מעוצבים.
תנשום...אמרה לי...תנשום.
האוויר
הנקי הזה
עם ריחות הטבע
עמוק לתוך מעמקי הריאות
שיחרר דמעה
הוציא כהות של חיים רגילים, יש יופי בעולם. אנשים יפים ומקומות מדהימים.
רק צריך להעיז ולקחת זאת לבפנים.
לנשום....לנשום
אחד מהדברים שאנו עושים בצורה הרדודה וללא חשיבה....לנשום.
ואולי זה גם אחת מהסיבות שאני כותב.
נושם שוב את הרגשות דרך המילים המתגלגלות מהמהחשבה למקלדת.
ואחר מביט על הכתב.
ונזכר
לנשום...לנשום
וגם לרקוד