היום בעקבות רגיעה בעבודה. ספר, פוסטים שונים וכתבות אחרות שראיתי תהיתי על קו החיים שלי.
בעבר ניגשתי לכמה קוראי/ות כף יד. האיבחון היה די זהה, יש לי פיצול בקו החיים. שינוי שיגרום לי לתזוזה משמעותית באיכות וגם בבריאות הגופנית שלי. אני מניח שהיום אני יודע את זמן והסיבה לפיצול. הליך הגירושין שלי ואהבת חיי החדשה גרם לי לשינוי גופני.
שואתי – ניצול שואה כך הוגדרתי ע"י בת זוגי בפגישות הראשונות. קשה ליצחוק, לא מחבק. רזה חיוור. מאובן וגם מפחד. כניראה שהיא ראתה בי את הפוטנציאל למה שאני מסוגל להגיע.
היום אני שונה – אדם אחר.
אם תעמידו את שני האנשים הללו אחד ליד השני לא ניראה לי שנחשו שהם אותו האדם. מעניין איך הבדל של כמה שנים בסביבה אוהבת יכולה לשנות את האדם גם מבחינה גופנית שלא נדבר גם על נפשית.
אני עבה יותר היום, צוחק בקול ולא מפחד לצחוק גם על עצמי. לא ביקורתי ולא דואג.
פשוט – שמח
קו החיים שלי מראה לי עוד 2 ס"מ
אולי זה שנתיים ואולי זה 20 שנה זה לא משנה.
אכשיו הוא יציב, ללא פיצולים או פניות.
ספר השבוע שלי - "מסע אל ממלכות פנימיות"
