לפני 9 שנים. 31 במאי 2015 בשעה 6:53
בעקבות כמה תוכניות והצגות שראיתי בזמן האחרון על כותבים/סופרים/עיתונאים, הגעתי למסקנות הבאות:
א – לא לכתוב בכדיי לרצות את הקוראים.
ב – ההתפתחות הכתיבתית תגיע בהתאם לכמות ההשקעה שאבצע.
ג – אף אחד לא מלחיץ אותי לסיים, לכן לקחת את הזמן ולא לעבוד לפי תפוקה קצובה.
ד – היעד הסופי הוא פשוט יצירה שלי, משהו שאוכל להגיד שהוא יצירה של מחשבותי ותהייותי כאן.
בנוסף - אצרף המלצה על הצגה: אלה גרוסמן, תאטרון בית לסין - המוצגת היום בבית ציוני אמריקה ת"א.
מעבר לאמירה הנוקבת בהצגה על הדרך הקשה של העיתונאיות במדינה. ניתן לזהות דמויות מוכרות כגון – יאיר לפיד.
מומלץ לכל מי שחיידק הגרפומניה נימצא בנפשו. אותו צורך לכתוב ולכתוב את התחושות רגשות ואחר לקרוא...לראות את הרסיסי נשמה שיצאו.