בשבוע האחרון הייתי חולה, התקף ואחריו פינוי מהיר למוקד. אינפוזיות ותרופות. הדבר הטוב שיצא מכך היה שבוע רביצה בבית. כך ראיתי סרטים ותוכניות ופשוט נחתי, הבראתי וישנתי.
במהלך אותו השבוע נזכרתי בכלוב... כן אותו מקום שכתבתי בו. ניסיתי להתחבר אך שככתי את הסיסמה וגם עם כל הפחדנות שלי לא זכרתי את הסיסמה למייל של הניק... טוב כלומר בכדי לפתוח את הניק בכלוב הייתי זקוק לחשבון מייל פעיל, אשר כמובן לא יהיה ראשי או יכול להיות מקושר אלי...
כי באמת אני טיפוס שידוע כ - תככן, שקרן, סוטה, פוגע מינית ונהנה מכאב של אחרים...
לא, אני לא שר בממשלה.
ועכשיו חזרה לעניינינו
אחת התוכניות שראית בערוץ 8 של יס הייתה – לסבית בדמשק
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4738543,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4080284,00.html
סיפור מעניין אשר בעיקרון הוא דומה לסרט דוקומנטרי בשם "קאטפיש".
הדבר שמשך אותי היה הריאיון שיזמה הנפגעת מהסיפור עם יוצר הניק "אמינה" (גם שם שבחר עם אירוניה קטנה – אמינה, מעניין אם מישהו חשב על התרגום לעברית) ששם במהלך הריאיון הוא ניסה עדיין להיאחז בדמות הבדיונית שיצר. הוא נישאל האם היא "אמינה" נמצאת כאן – כנראה כחלק מאישיותו והוא סרב להגיב.
מכאן חשבתי – האם יש קשר לניק שאני יוצר, למציאות הבדויה או אמתית שאני כותב. והדבר הכי חשוב האם אני מושפע מהניק שיצרתי ומהחיים האינטרנטיים שהוא צומח להם תוך כדי תגובות וחיבורים לקבוצות וניקים/אנשים אחרים.
קראתי מאמרים על התפתחותה של אישיות אינטרנטית, אישיות סלולארית, אישיות טרולית. אני חושב שבעידן העכשווי של התפתחות ונגישות האינטרנט נוצרים חלקי אישיות נוספים של אותו גבר/אישה בהתאם לבמה שהם נמצאים.
אצל היפאנים נאמר שלכל אדם יש 5 מסכות
אחת – הוא מציג בפני העולם כולו
השנייה – הוא מציג בפני חבריו
השלישית הוא מציג בפני הוריו ואנשים חשובים
הרביעית הוא מציג בפני משפחתו וילדיו
החמישית תמיד על פניו – מסתירה את רגשותיו ורצונותיו הפנימיים ואותה הוא לא מסיר לעולם.
האם גם הניקים הללו מאפשרים לנו ללבוש ולהסיר מסכות?
אני יודע שכאן יש לי מסכה, עד כמה היא דקה או קרובה לנפש, אני לא יודע.