שני הורים מאולפים- גם בע', שמצייתים לצמד המילים "את זה", גם מתוך שינה,
שני ילדים מאושרים עד הגג, שנעים בין פרצי צחוק ואושר, לפרצי בכי ועייפות,
לילות שינה כפי שלא היו לנו שנתיים,
אמא אחת עם אף מדמם מילדה מכה,
ילד אחד שהתעקש להכנס לפינת ליטוף חיות עם תפוח ונלחם עם חמור על הפרי האסור. החמור ניצח, הילד ננשך, לילד שלום. החמור עדיין סובל מזעזוע מוח בעקבות הצרחות.
ילדה אחת שמתעקשת לזרוק נעליים בכל רחבי אירופה המערבית, גם בגשם ובקור וזוג הורים שרצים לחפש אחריהן בכל מדרחוב אפשרי.
טיול שהתחיל בהולנד, אבל נמשך לגרמניה, בלגיה וצרפת. שני פארקי שעשועים, 100 בקבוקי תה וחלב, 100 חיתולים ומסקנה קשה: האירופאים עדיין לא הבינו שגם אבא מחליף חיתולים - רב פינות ההחתלה בארצות הללו נמצאות עדיין בשרותי הנשים.
חזרנו עייפים, מותשים, מגובשים, שמחים, מאוהבים יותר מתמיד ועם חשק לעוד. מזוכיסטים.
(והתגעגעתי. מאד).
לפני 14 שנים. 4 באפריל 2010 בשעה 5:43
