חמש בבוקר, תקום, תתכונן, עמל יומך מתחיל, עבד.
אתה קם מרגליי, שותה קפה, לובש בגדי ספורט ויוצא לריצת הבוקר.
צריך לשמור על כושר בשבילי, אמסטף.
כעבור חצי שעה, כולך נוטף זיעה ומלא במראה הים והזקנים הספורטיביים בחוף,
אתה חוזר הביתה.
מכין לי קפה ומכניס ערימת עיתונים הביתה. מסדר הכל על מגש ומניח על השידה לידי,
נכנס למקומך לרגליי, מתחיל לנשק לכפות רגליי ומעביר לשון ארוכה ארוכה על גב כף הרגל.
אני מתחילה לנוע, רוצה להמשיך לישון, הרגל שלי נמרחת על פנייך בתנועה בלתי רצונית ואז מרגישה את הזיפים.
אני מתעוררת. "בוקר טוב עבד, אתה רשאי להמשיך", אני אומרת בקול מתפנק, מנומנם.
הלשון שלך עולה אל בין ירכיי ואז אל נקודת המפגש הרותחת ביניהן. אתה מנשק ומתחיל להעיר אותי במיומנות.
אני תופסת את ראשך ולא נותנת לך לצאת עד שאני גומרת. "עכשיו זה בוקר טוב", אני משבחת אותך.
ברגל אחת אני דוחפת אותך שוב לרגליי, הופכת אותך לכרית הגבהה.
שותה קפה, קוראת עיתונים. מדי פעם משחקת בזין שלך עם כף רגלי.
"גבירתי", אתה אומר כמעט מיוסר ומתחנן במבטך שארשה לך.
"לא לא לא, עבד, ברור שלא. אני רוצה אותך היום רעב, גדוש וחייתי.
נראה איך תהיה בעבודה ואז אחליט אם מגיע לך".
אני קמה. הולכת להתקלח, אתה מסבן לי את הגב ומחכה לי עם מגבת.
עוזר לי ללבוש את הבגדים שגיהצת לי. כן, גם את התחתונים גיהצת יפה.
אחר כך יש לך רבע שעה להכנות הבוקר שלך.
"אני מוכן, גבירתי", אתה אומר לי לבסוף.
אני פותחת את מכנסייך, שולפת את הזין שלך ומכניסה אותו לחגורת הצניעות.
נועלת אותו במפתח ואת המפתח מחזירה לצרור המפתחות שלי.
"תהיה חיה רעה בעבודה, תגרום לי להתגאות בך וארשה לך לגמור אולי ונתראה בהפסקת צהריים, עבד שלי". אני אומרת לך ונושקת לשפתייך,
נושכת את השפה התחתונה, שורטת קלות את סימן הקיין שהשארתי בגבך בליל אמש.
"כן, גבירתי", אתה אומר, נרעד, כורע ברך ונושק לרגליי.
"משוחרר", אני אומרת ומשחררת אותך ללכת לעבודה, אבל רק עד הצהריים. 
המשך יבוא
