יומן מסע

אני מתעוררת קשורה לארבעת פינות המיטה, בכאב נוראי של חדירה לפי הטבעת שלי, אני נאנקת מכאב.

אני חוטפת סטירה והוא בתוכי, הוא רוכן מעליי ולוחש לי באוזן, 'עוד פעם אחת שאת משמיעה קול אני דוחף לך כדור לגרון' עיני עדיין מכוסות, דמעה מזדחלת לה מתחת לכיסויי העיניים. אני חושבת שזה יותר מדיי בשבילי, אני עדיין מעורפלת מהשינה, זיכרון ההירדמות המתוק נמוג. אני זועקת מבפנים. הוא יוצא ונכנס בקצב מטורף, הגוף שלי ספק מגיב בגירוי ספק מגן על עצמו ומתחיל להיות רטוב. אני רוצה ליילל שיגמור, אני רוצה ליילל שיפסיק אבל אני שותקת, אני נכנעת לכאב. הוא גונח מעליי, מושך לי בשיער ומושך אותי קדימה ידיי נמתחות אל רצועות העור שקושרות אותי לפינות המיטה, השיער מושך אותי אחורה והפלג העליון של גופי במעין מתיחה לא טבעית. הוא רוכב עליי, עוד ועוד, חודר עמוק, ממלא אותי, ויוצא החוצה.

כשהוא יוצא עד הסוף הכאב מורגש שוב, פעם נוספת הוא צריך לחצות את צוואר הבקבוק של פי הטבעת, המקטע שיותר צר. כשהוא מרחם עליי הוא משאיר את איברו בפנים, נע בתנועות קטנות וממלאות. הנפש שלי שרוצה לכרוע תחת הנטל לא יודעת אם היא נהנית  ורוצה שיכנס אליה עד המעי וידפוק אותה חזק, ויפרק אותה, להיות כלי, קשורה, משומשת במיטה גדולה ורחבה או שהיא רוצה שזה יגמר, רוצה לחזור הביתה למקלחת חמה. שלפוחית השתן שלי זועקת מכאב, אני מרגישה שאני עומדת להשתין ולא יודעת אם זו פליטה נשית או באמת שתן. אני מתאפקת חוששת מהאופציה השנייה. הוא קורע אותי. האיבר שלו נעשה יותר זקור בכל כניסה, וזה לא נגמר, כוח העמידה שלו משתפר ואני סובלת, מחליטה לקחת יוזמה ולסובב את ישבני להוסיף לחיכוך, זה עוזר מעט, הוא גונח ומגביר את הקצב.

'קרין! תמשיכי, תמשיכי זונה קטנה' עוד סתירה, ועוד אחת ואני מתאמצת כל כך לענג אותו.

'כן, זונה.. תמשיכי, את אוהבת את זה?' אני מנענעת בראשי

'את אוהבת שהזין שלי ממלא אותך? שאני בתוכך?' אני מנענעת את הראש, הכאב והקול יותר מחודדים שכשלא רואים, הוא משחרר לי את השיער, מעביר את ציפורניו על הגב שלי, שורטת בעוצמה שמושכת את העור שלי תחת ציפורניו אל עבר הישבן. הוא מחדיר את הציפורניים שלו בצידי גופי ליד האגן ומושך למעלה, באותה עוצמה, אני מודעת כבר לסימנים שעומדים להישאר. הוא מגיע לבית שחי ומעביר את ידיו לאחוז לי בשדיים. הוא מחזיק אותם בעדינות, רק תומך בהם, נוגע לא נוגע בפטמות. רוכן עליי נושק לי בעורף ועובר לצוואר, בנשיקות מלטפות. הנשיקות הופכות לנשיכות רכות ולפתע נשיכה חזקה בחיבור שבין הצוואר לכתף. הוא הערפד שלי, אני בחושך בטרנסילבניה ונתתי לערפד לזיין אותי. זה הלילה האחרון שלי. אני מרגישה בתהום, חוששת שדם יזלוג לי מהנשיכה. אבל הדם לא זולג כי אני לא בטרנסילבניה, ואין מעליי ערפד, יש מעליי גבר חזק, מוצק שהעיר אותי בחדירה לפי הטבעת, שדופק אותי בכל הכוח ונהנה מכל רגע, גבר שכנראה יכול להמשיך ככה כל הלילה. אני קורסת עם הראש למיטה ונושכת את הסדין, סובלת, מחניקה את הגניחות שמהולות בזעקות של כאב. ידו האחת אוחזת בשתי שדיי, מחזיקה את פטמותיי בין האגודל לאצבע, כמה עוצמה יש ביד אחת שצובטת. ביד חזקה גברית.

היד השנייה מטיילת על הבטן שלי לוחצת, לשה, תופסת את מה שאפשר. ממשיכה למטה למפסעה שלי, עוברת על הכוס שעדיין שמור וחלק ומעבירה אצבע אחת ברטיבות שלי, על הדגדגן. אני מרגישה את הנשימה החמה שלו על האוזן שלי והוא לוחש לי, 'את רטובה, זונה קטנה, את אוהבת את זה', הוא מלקק לי את האוזן מחדיר את הלשון שלו עמוק פנימה ונאנח. מתגנבת לי אנחה.

'הש זונה קטנה, תרגעי, יש עוד זמן'

הוא ממשיך לעסות את איברי עם אצבעותיו ומחדיר אצבע אחת פנימה. הזין שלו דופק אותי בתחת כמעט נצח והאצבע שלו מזיינת אותי מקדימה. לוחצת על אותה נקודה שאני יודעת שתביא אותי להשפרצה. אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת איך יגיב אם אמלא את המיטה שלו בנוזלים שלי. הוא יוצא מהתחת, הזין הזקור שלו בפי הטבעת ובאבחה אחת נכנס פנימה הכי עמוק עד כה. אני נושכת את הסדין, מריירת עליו, דומעת. והוא נשאר בפנים. בעומק, ממלא אותי. מחדיר אצבע ועוד אצבע לתוך הכוס שלי, לוחץ על הנקודה, מגביר את הקצב, מצמיד אותי למיטה עם יד ימין שלו, מועך אותי, ועושה לי ביד, אני שומעת את הנוזלים גועשים בתוכי, כמו קומקום שמגיע לכדי רתיחה, הוא ממשיך וממשיך ואני שופכת לו על היד והוא נותן מכות קלות על הדגדגן שלי ואני משפריצה, הוא לוקח את היד הרטובה שלו ומורח את הכל עליי, על הגב, הוא שולח יד לאסוף עוד נוזלים ומורח על השדיים שלי, על הצוואר, על הפנים. הוא יוצא מהתחת שלי, הופך אותי כך שידיי הקשורות מוצלבות ודוחף את היד מלאת הנוזלים שלי לתוך הפה שלי.

'תמצצי את זה'

אני פותחת את הפה בגועל והוא דוחף את ידו פנימה, אני יודעת שהוא מצפה שאני אלקק ואמצוץ כל אצבע ביסודיות. היד שלו מטפטפת לי לתוך הפה, את הנוזלים החמים והמלוחים שלי, אני מבינה שאין מה להירתע, שככל שאעשה את זה ביותר יסודיות ותאווה ככה זה יגמר יותר מהר, ככל שאני אפגין חולשה או אראה פחד הוא יזהה את זה וינצל את נקודות התורפה. אני מקבלת את היד שלו לפה שלי ומתחילה למצוץ כל אצבע ואצבע, בשקיקה, בעונג כאילו אני לא רוצה לפספס ולו טיפה אחת.

'את אוהבת את זה אה?' הוא אומר ומעמיק את היד שלו בתוך הפה שלי, אני מסובבת את הלשון על כרית כף היד. 'אולי בפעם הבאה ניתן לך לשתות אותך מכוס' אני המומה מעצם המחשבה, לא מגיבה. 'את לא אוהבת את הרעיון הזה' הוא תופס לי את הפנים עם היד השנייה ומועך לי את הלסת על היד שבפנים. 'כל דבר שיוצא ממני או ממך, כל דבר שאני אגיד לך את תשתי או תאכלי ותגידי שאת רוצה עוד! ברור?' הוא מחזק את האחיזה בפנים שלי אני מהנהנת. 'יופי, כלבה טובה' הוא מחליף את האחיזה בליטוף של עצמות לחיי. הוא מפסק לי את הפה עם האצבעות שלו ומתרומם מעליי. באחת הזין שלו עם הקונדום בתוך הפה שלי. הוא דוחף אותו לתוך הגרון, אני לא יכולה להתנגד בגלל ידיי הקשורות והוא מזיין לי את הפה. טעם הלטקס בפה שלי פשוט דוחה אותי, זה בהחלט מעורר בי געגוע לזין החשוף שלו, שיגמור לי בפה, שימלא אותי בזרע, רק שיעיף את הקונדום הדוחה הזה.

'תמצצי, כלבה' הוא דוחף יותר עמוק ואני מרגישה את רפלקס ההקאה מתחיל לפעול, הוא יוצא קצת החוצה, כאילו קרא את מחשבותיי. מאט את הקצב. וממשיך בתנועה אחידה. בחוסר רצון אני מלקקת את הקונדום שעוטף אותו ובכך מגבירה את טעם הגומי בפה שלי. הוא יוצא החוצה ומסיר את הקונדום, הוא מחדיר את הזין שלו בין הלחי שלי ללסת ומזיין לי את צד שמאל של הפה. במקביל הוא נותן לי סטירות על לחי שמאל, מכאיב לי, דופק אותי ומגביר את ההנאה שלו. אני רוצה שהוא ימשיך אבל גם רוצה שזה יגמר. הוא גונח מעליי, הקצב שלו משקף לי את ההנאה שלו. הגבר שמעליי נהנה. הוא מתענג.

'תפתחי את הפה' הוא מעביר את הזין שלו לתוך הפה, אני שמחה על כך שאין שם קונדום ומוצצת בשקיקה. מעולם לא נהנתי עד כדי כך להעניק למישהו מין אוראלי. אני מוצצת ויונקת, ומניעה את הראש ומוציאה את האיבר עם סיבוב קל של הפה פעם ימינה ופעם שמאלה, מפעילה את הלשון בליקוקים רחבים, משתמשת בשפתיים שלי כדי ליצור תחושה של שאיבה ואני מרגישה את הורידים של הזין שלו רותחים לי בפה. הוא מחזיק לי בראש ומזיין אותו, יושב לי על הפנים. הוא הגיע לנקודה שהוא כבר לא קשוב, שהוא חיה שמחפשת פורקן והוא דוחף אותו עמוק לתוך הגרון שלי, זה כבר מזמן לא בחלל הפה ואני יודעת כבר שהיכולות שלי השתפרו. הוא מזיין לי את הגרון, מכה אחר מכה ואז מגיע הרגע, הוא גונח, נעצר קלות, דוחף עוד פעם פנימה, נעצר, צועק ממהר ובמכה אחת מושך לי את הפה אל המפשעה שלו ככה שכל האיבר שלו בפה שלי והוא גומר לי עמוק בתוך הגרון כך שהנוזל שלו נשפך ישר פנימה בלי שעבר בבלוטות הטעם. הוא יוצא החוצה. הוא נשכב על ידי מפורק מהגמירה, אני מתנשפת מכך שהפה שלי שוחרר, רטובה מקנאה מעוצמת הגמירה שלו, מייחלת לגמור ככה גם בעצמי.

הוא מושך שמיכה מעלינו, ומניח את הראש שלו על החזה שלי, הוא מתמקם בנוחות ונרדם. אני מתקשה להירדם בגלל הידיים והרגליים הקשורות שלי, אני חוששת לנוע כדי לא לפגוע בשינה לו ורק התשישות מפילה אותי מפעם לפעם לשינה טרופה. כשאני מתעוררת ידיי ורגליי משוחררות, אני שוכבת בתנוחת עובר ועיניי כבר לא מכוסות. אני רואה אותו שוכב לצידי, מלטף לי את השיער, מביט בי ואני לא יודעת אם אמש היה אמת או חלום. אין זכר לוו מהתקרה. השולחן שב למקומו והכל ניראה כרגיל.

'תתלבשי, את צריכה ללכת, כבר 7:00' הוא לוחש לי בקול מרגיע ושקט 'הכנתי לך קפה'

אני נפעמת מהשעה, מבולבלת מהסיטואציה, באתי לשולט שלי, לאדון שלי שקשר אותי, תלה אותי, כיסה לי את העיניים והנה אני מתעוררת במיטה שלו, כאילו היה בן זוגי שמעיר אותי לעבודה ומכין לי קפה. אני מכירה את נקודת החולשה הזו שלי ותוהה האם שוב הוא מנצל אותה? האם שוב הוא משחק לי בראש ועמוק בלב יודעת שכן על אף שאני כל כך מקווה שפעם אחת זה יהיה אמיתי. אני יוצאת מהמיטה, לובשת את החזייה שלי שהוכנסה לתיק, משיבה לעצמי את תחתוניי התחרה השחורים ועוטה מעליי את השמלה השחורה. הוא מביט בי. נעמד מולי, מלטף, מצמיד אותי אליו כדי שארגיש פעם נוספת את זכרותו.

'היה לך טוב?'

'כן' אני לוחשת ו מהנהנת בכנות.

הוא נושק לי במצח, מתרחק מעט ומגיש לי את הקפה. אני לוגמת קלות ומביטה עליו מלמטה עוקבת אחריי כל תנועה. הוא מחייך אליי. 'את משהו מיוחד קרין' הוא אומר בחצי חיוך. אני מחייכת ממבוכה.

'גם אתה משהו מיוחד עמוס' אני נעשית אדומה ממבוכה.

'יש לך יום ארוך בעבודה?'

'לא כל כך, הבוס שלי נסע ואני צריכה רק לסיים כמה דברים קטנים לפני הסופ"ש'

'יופי, כי יש לי תוכניות בשבילך ליום שישי, אני צריך שתנוחי הרבה כדי שתהיי מוכנה'

אני מסוקרנת מהתוכניות שהוא מארגן יודעת שאין לי סיכוי להוציא ממנו ולו שבריר מידע קטן. אני ממשיכה ללגום מהקפה. הפלאפון שלו מצלצל והוא עונה.

'כן...אני אגיע בהקדם... כן, אני יודע... תגידי לו שלא יחכה, יש לו אור ירוק ממני לפעול' הבחורה בצד השני ממשיכה לדבר ועמוס בוחן אותי מלמעלה למטה, מביט בי 'אורית, תבטלי את כל הפגישות שיש לי ביום שישי, בסדר?... תסמסי לי שזה בוצע' הוא לא מסיר ממני את עיניו. 'ביי, שבת שלום'.

הוא מנתק וממשיך להביט אליי בחצי חיוך, 'כן, כדאי שתנוחי הרבה היום'.

הוא ניגש אליי, מנשק אותי בשפתיי ואני כבר יודעת שזה הזמן שלי ללכת, לחזור לכל הצרות שהותרתי מאחורי דלת הדירה שלו כשנכנסתי הנה אמש. ההורים שחושבים שאני חולה, העבודה, והחיים שלי שצריכים כיוון וסדר. אני יוצאת מהדירה שלו ומוציאה את הפלאפון מהתיק. רואה הודעה מאוהד:

'היה לי נהדר בפגישה, את פשוט כוכבת, אני מאמין בך'

שמחה מהולה בעצב מילאה אותי, לו הוא רק היה יודע איך העברתי את הלילה שלי. אני פונה להודעה הבאה, אבא: 'קרין, איך את מרגישה? את לא עונה לי ולאימא, אנחנו דואגים לך'

אני חוזרת למסך הראשי ורואה 7 שיחות שלא נענו מההורים. נכנסת ללחץ ומתקשרת אליהם.

'קרין!' קולו של אבא מהצד השני

'היי אבא'

'איך את מרגישה? למה את לא עונה?'

אני ואמא ממש דאגנו' אני מסתכלת על השעון ורואה 7:26

'אני בסדר, מרגישה הרבה יותר טוב, פשוט נפלתי לשינה עמוקה, ניראה לי עבר לי'

'יופי מתוקה, אני שמח. ניראה אותך היום?'

'אני אשתדל אבא, אבל ניראה לי שאני צריכה לנוח, יש לי יום ארוך מחר'

'טוב מתוקה, תנסי, לאמא ממש חשוב לראות אותך'

'בסדר אבא, אני אעשה מאמץ'

אנחנו מנתקים. אני יותר רגועה מאתמול. עושה צעדיי את עבר תחנת האוטובוס.