סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שינוי

לפני שנתיים. 2 במרץ 2022 בשעה 14:00

זה פחד שאני פוגש בכל מיני צורות - הרבה א.נשים מביעים את זה בשאלה "איפה ואיך מכירים?", אחרים מספרים על סוד ארוך שנים בתוך יחסים או שמספרים באופן ישיר על הפחד ממה שיקרה כאשר הפנטזיה תפגוש את המציאות.


אני מאמין לכולםן שהשאלות האלו הן שאלות אמיתיות, אבל אני חושב שהשאלה האחרונה היא מה שיושב מתחת לכל השאלות האלה, בעצם מה יקרה כשהעולם הפנימי יתחבר לעולם החיצוני - מה יקרה כשאני אחשוף את הפנטזיה שלי לאחר? ילעגו לי? יתרחקו ממני? יתייגו אותי ויתייחסו אלי אחרת מעכשיו, אולי כמישהו חולה? האם אני אמצא שותפים אי פעם לפנטזיה שלי? איך זה יהיה כשאני אנסה להוציא אותה לפועל? אני בכלל אהנה? אולי יפגעו בי? אולי אני פותח.ת תיבת פנדורה ומעכשיו אני במדרון חלקלק ותלול לחוסר שליטה עצמית ושפלות מוסרית.


השאלות האלה על המפגש הזה בין הדמיוני לגשמי, בעצמן לדעתי יושבות על מקום של הצלחה וכישלון ומקום של ערך עצמי. כשאנחנו מפחדים שלא נמצא מישהו אחר להגשים איתו, או שילעגו לנו אנחנו מפחדים להיות בודדים, חסרי ערך מספיק בשביל שמישהו ישחק איתנו. הפחד מהוצאה לפועל, מפגיעה, מחוסר הנאה או חוסר שליטה, זה פחד מכישלון.


אמנם הכישלון הזה יכול להיות מאוד מוחשי ובעל השפעות הרסניות (כמו הרס של יחסים), אבל הפחד שמניע אותו לדעתי מונחה יותר מפחד מהכישלון עצמו וההשפעה שלו איך שאנחנו רואים את עצמינו, מכיוון שהרציונל אומר שברוב הפעמים לא יפגעו בנו, גם אם לא נהנה זה לא יהיה הדבר הכי נורא בעולם כנראה וחוסר השליטה והשפלות המוסריים ממאנים להופיע כאשר אנשים מוציאים את הפנטזיה לאור.
המפגש הזה בין פנטזיה למציאות, הוא בכלל לא משהו שמוגבל למיניות או ליחסים בכלל. זה כאמור פחד מבדידות, תיוג והפחד להיראות רע בעיני עצמי, לחשוב שכיוונו גבוהה מידי ושאנחנו חלשים ממה שחשבנו. הפחד הזה מלווה אותי בשנים בעשיה שלי במרכז. בכל פעם שאנחנו מוציאים איזה משהו, בין אם זה פעילות לקהילה, פגישת מתנדבים או אפילו פוסט - הוא נמצא שם.


בעצם המפגש הזה הוא סיכון ובכל פעם שאני חושף את אחת היוזמות כשהן עוד חזון ומחפש את השותפות.ים להוציא אותה לפועל אני מרגיש אותו חזק מאוד. לפעמים הפחדים האלה מתגשמים. לפעמים אני חושף רעיון והוא מבוטל, אני מוציא משהו לפועל והוא פחות מצליח, או שהוא מעורר תגובות שלא רציתי, אפילו תגובות שמופנות ישירות בשביל לפגוע בי או בעשיה שלי. אבל רוב הזמן, זה בכלל לא המצב, גם אם משהו פחות הצליח, לרוב, אני מצליח למצוא את השותפים.ות המתאימים.ות. במקומות האלה אני יודע שהפנטזיה שלי היא כנראה פנטזיה של עוד אנשים, שזה לא כל כך בודד ולפעמים אנחנו עושים ביחד איזה משהו והוא מתעלה על הציפיות בהצלחה שלו, או שהוא פשוט מצליח, הוא עומד כאיזשהו שירות בפני עצמו או אירוע. בקיצור, שווה ממש את הסיכון.
אני יכול למנות כמה חלומות כאלה שהתגשמו לאורך השנים שכולן קרו בזכות ההעזה, למרות למרות הפחד. הם קרו כי דחפתי את עצמי לבוא להגיד מה אני רוצה שיהיה וכשאחרות.ים שמעו את זה, הם חשבו שזה משהו שבעצם גם היו רוצות.ים. שהפנטזיות האלו הן משותפות ובעיקר שהן בעצם אפשרויות. לפעמים זה בכלל לא היה אני שבא עם הפנטזיה, אני רק אמרתי שאני מוכן להשתתף ולהיות חלק וזה הוליד את החלומות האלו לתוך המציאות.
חלומות כאלה שהתגשמו - ההקמה של אירגון שהמטרה שלו היא להטיב עם קהילות מיניות ויחסים מתוייגים; מקום שהוא פלטפורמה בשביל לזהות ולענות על צרכים חברתיים של הקהילות האלו; הקמה של פרויקט מעגלי שיח שנותן מקום לא.נשים לשתף, להתבטא ולהכיר א.נשים באווירה רגועה; הכשרת מטפלות.ים שהיום נמצאות זמינות לכל מי שרוצה טיפול; הכשרה של נשות מקצוע מתחומים נוספים כמו חינוך ואימון; השתלמויות והרצאות במוסדות טיפוליים או לימודיים או נותני שירות אחרים, כדי שיכירו וידעו טוב יותר לתת שירות; מערך סיוע בפגיעה מינית או יחסים פוגעניים, שיש בו מטפלות.ים שיכולות לתת מענה למי שעברו את הדברים האלא, או למי שרוצים להתלבט לפני או תוך כדי מערכות יחסים; קורס DM בשביל שהא.נשים שאמונים על המרחב הבטוח שלנו ידעו לתת מענה טוב יותר ומקצועי יותר - יש עוד חלומות שהוגשמו ובחודשים האחרונים זה קמפיין למימון המונים.


ביום שישי פחדתי שא.נשים לא יגיעו לאירוע ההשקה של הקמפיין שלנו. היה מרתון, היה גשם ובכלל בדרך כלל איזה 10-20 אחוז מהאנשים שעושים אטנדינג לאירוע מגיעים.
הגיעו 150 א.נשים (40%) שפשוט לא רצו ללכת, באו להגיד לי תודה על הדברים שאנחנו עושים, ביקשו עוד, פנו להתנדב, פנו לבקש אירועים נוספים וגם ידעו להגיד מה עוד היו רוצים שיהיה בפעילות שלנו - חיבור - אנשים מוכנים להגיע ולהיחשף בשביל להיות חלק ולעשות משהו גדול.
זאת הצלחה אדירה בעיני! אני מבין שהקהילות שלנו צריכות את המקומות האלה שמחברים, שעוזרים כשקשה, שנלחמים ועובדים בשביל האינטרסים שלנו. אני רואה איך הקהילה מתגייסת בשביל עצמה וזה אדיר בעיני ואני רואה עוד חלום בדרך להגשמה.
90 א.נשים שמבינים מה אנחנו עושים ורוצים שזה ימשיך תרמו עד עכשיו כסף ותשורות למימון שלנו ואנחנו רק בהתחלה, אנחנו צריכים אתכם שתיקחו איתנו חלק ותתמכו בקמפיין, יש לנו עוד הרבה חלומות להגשים.

 

בואו לקחת חלק!

https://giveback.co.il/project/67316

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י