מיליארד כוכבים

אני חושבת שהלב שלי מתחיל לשנות צבע.

כנס איתי מתחת לפוך, שים את ראשך עלי. תנוח.

אהיה לך לכרית רכה, לשמיכה שעוטפת,

ששש...

לא צריך כאן מילים עכשיו, ולא סערות,

עצום את העיניים ותן לי להוביל אותך אלינו.

ערב של המון תחושות, ערב שנמתח לשעות הקטנות ועדיין לא נגמר,

דמעות, חיוך, עצב וצחוק.

שאלות שלחלקן לא אקבל תשובות לעולם,

ויש דברים שצריכים, אולי, להשאר ללא מענה

ויש דברים שצריכים לקחת זמן, ויש לי זמן

ויש לי סבלנות ואני כאן.

פלסטר "הלו קיטי" ו"סופרמן" ,

פלסטרים בכל מקום.

אני אוהבת לתלוש אותם בבת אחת,

ככה שיכאב קצת,

ואני אוהבת את הצבעוניים והמצויירים

משתלבים יפה עם הגוף, הם שונים, מיוחדים, 

מורכבים ממאות נקודות שמתחברות לציור אחד.

כמוך.

אני מוצאת את עצמי ישנה בכל הזדמנות שאני יכולה, בורחת לחדר החשוך ועוצמת את העיניים.

בורחת אליך.

אתה מבטיח לי כל מיני הבטחות, אתה רוצה לבדוק עלי כל מיני דברים, כמו איך יראה השד שלי כשהוא קשור, יתאים לי צבע סגול? 

לפעמים אני תוהה איך זה מרגיש לשחק בי ככה בכל הצבעים, לדעת שאתה בעצם יכול לעשות בי כל מה שאתה רוצה.

אני כמו גורה קטנה, משחקת במגרש של הגדולים, יודעת - לא יודעת ורוצה לטרוף מהכל.

אתה, יש לך זמן, מבטיח שהכל יקרה, בזמן שלך.

רק בו.

אני חושבת שגמרתי הלילה מתוך שינה, מתוך חלום.

התעוררתי לפנות בוקר עם תחושת מלאות, כזו שמגיעה אחרי אורגזמה, הסדין היה רטוב.

חלמתי על כאב, ממש הרגשתי את הידית של השוט המשוגע שלו ביד שלי, ואיך התחת של העבד מאדים ואיך הוא מיילל וכדי להקל עליו כי בכל זאת אני קצת רחמנית דחפתי לו אצבע לתחת ושיחקתי לו קצת בביצים הנפוחות רק עם הידיים, אתה מבין, הלשון שלי בלעדית לאדוני. אתה לא תקבל אותה.

אח"כ חלמתי איך הוא יושב על כסא בפינה, כסויי עיניים ושומע אותי מזויינת, כואבת, מייללת, הזנבות של השוט הזה עשויים מצמות ובסוף כל צמה יש קשר ושהקשר הזה פוגע לי בכוס זה כמו מקפיץ אותי כמו חיה משוגעת, הוא גם יילל שם קצת, בשבילי, מן השתתפות פאסיבית בגורל.

הוא ביקש לגמור ואני לא פראיירית, אם לי אסור אז גם לו אסור. ככה שילמד שלא כל מה שמבקשים מקבלים, בסוף נתתי לו, אני והלב הטוב שלי. אפילו פעמיים.

אני רק קיבלתי אישור לגמור על הרגל של אדוני, אני מתחילה להתרגל לזה, להתנייה הזו, הכוס שלי נצמד לרגל שלו ואני מאוננת עליה במרץ כמו כלבה בעונת הייחום. רק חסר לי זנב.

אח"כ נשווה סימנים, הציור שיש על התחת שלי יותר יפה. ניצחתי:)

מאות ואלפי מילים.

בוטות, סוטות, מרטיבות, רגילות,

כל אחת עושה משהו, גורמת למשהו,

אבל יש אחת מיוחדת

וכשהוא משתמש בה אני נמסה לגמרי.

כלבתי.

אז ביקשתי אישור מאדוני להתנסות בשליטה על גבר. סוג של:)

מחפשת נשלט נשי, לא טראנס, לחוויה חד פעמית. משוחרר מינית ונראה טוב, לפחות בעיניי.

לאדומות הללו אני אענה:)

הוא הולך להתעלל בי, אני לא ממש יודעת מה התוכניות שלו, אולי רק את קווי המתאר אבל הוא הולך לענות אותי.

סאדיסט.

יש לי תחושה שהפעם זו תהיה הפעם הראשונה שממש אתחנן, מכל הלב.

הוא הראשון שגורם לגוף שלי ככה להשתגע, הראש שלי לא מפסיק לעבוד ואני כבר רואה בדמיון שלי את מזוודת העבודה שלו, אולי עדיף שלא אראה אותה בכלל.

הוא משחק לי בראש ואני נכנסת לגוגל תמונות ומריירת על כל מיני אביזרים משונים שמעולם לא נבדקו עלי, אני שואלת אותו עליהם והוא בקור רוח וסבלנות דידקטית מסביר למה משמשים הדברים, הוא מסביר ואני מדמיינת אותם בתוכי ועלי.

כלבה נוטפת.

ואין לי מושג מה יהיה, הוא מלמד אותי מה זה איפוק, מאלף אותי עבורו.

הוא ידע ומכיר כבר הכל, כמעט הכל, ויש לו סבלנות מברזל, ואני הולכת להשתולל הפעם. ממש.

אני לא סובלת את הגאג, זה כזה משפיל הכדור הזה בתוך הפה, הרוק שנוזל ונמרח, חוסר היכולת לדבר בצורה ברורה יחסית.

מה אמרת זונה? כואב לך? לא הבנתי.

אה...יופי, שמח שנעים לך, עכשיו תפתחי את התחת יפה יפה בשבילי, רק התחלתי.

תעצום רגע את העיניים ותדמיין, תדמיין אותי מונחת על המיטה, על ארבע, התחת מונף גבוה, הגב קעור והראש צמוד למזרן.

התחת כבר שוב לבן, השדיים צמודים גם הם למזרן, הנשימות שלי עמוקות. נשימות של ציפייה.

תדמיין לרגע את החורים, כן, אלו שאתה אוהב להכאיב להם, לשחק בהם לחדור לתוכם. החור של הכוס פעור ונוזל, מטפטף על הסדין, החור של התחת מכווץ והדוק. מחכים.

הגוף שלי קצת מתנועע, ויש שקט בחדר.

תדמיין אותי מחכה לך. ככה.

ועכשיו תורי לדמיין איך אתה שולף את הזין הנפלא שלך ומזיין אותי בכל החורים. ככה.

אחד הדברים שהכי פחדתי מהם בבדסמ זה אקט הסטירה.

בסרטונים זה תמיד נראה נורא כואב ומעבר לכאב איך השולט יודע לכוון את העוצמה כך שהלסת לא תישבר, או שיעופו שיניים ואז הגיעה הסטירה הראשונה שחטפתי, היא אמנם לא היתה חזקה אבל היא היממה אותי.

יש בסטירה משהו מאד מגרה, סוג של משפיל, היא מאפסת אותי בשניה ואני עדיין אמביוולנטית לגביה, זה לא משהו שאני יכולה לומר עליו שבלעדיו אני לא יכולה להיות מסופקת, זה לא משהו שאני אתחנן אליו ומצד שני כשהיא מגיעה, רצוי בהפתעה, היא עושה לי טוב.

אני חושבת שמילת המפתח היא טיימינג נכון ומי שצריך לדעת, יודע.

כן. הוא יודע בדיוק מתי להוריד לי אחת או שתיים כאלו והוא יודע בדיוק מה הן עושות לי, באותו הרגע אני ישר סותמת את הג'ורה שלי. נהיית הכלבה הכי ממושמעת ever. רק מהפחד:)