|
|
|
הוא משודרג עכשיו ואני הולכת לקבל את כל הטוב הזה. מאזוכיזם בהתגלמותו.
אני לא אקבל את הזין שלו בפה שלי, הוא לא יחדור לתחת או לכוס, אני לא אגמור.
אני מכירה את עצמי.
בהתחלה יהיה חיוך בזוית הפה כי נראה לך שאני אתחנן? אח"כ אני אתחנן. הוא בטח יצחק, הוא אוהב למתוח לי את הקצוות, זה מעמיד לו.
הוא משודרג עכשיו ואני אוהבת הפתעות ואת הריגוש המדגדג הזה שמגיע עם הבלתי נודע.
אחחח...אני הולכת להנות.
או שלא:)
כמה שאת יותר סומכת עליו, כמה שאת יותר שלמה, לא מפקפקת, מבצעת.
ככה את יותר זונה. כלבה. שלו.
ואני?
אני זונת על, כלבה גזעית. שלו.
מסיר את החששות, מעיף את כל ה"אבל אף פעם לא עשיתי את זה" במחי יד, בכלל בלי להתאמץ.
זוחלת אליו, מניחה ראשי על ברכיו ונותנת לו את עצמי עד הסוף.
תשתמש בי כרצונך אדוני.
תזנה, תכאיב, תמלא
את עצמך ואותי, בך.
אני על ארבע ואדוני דופק לי את התחת חזק, העבד נמצא מתחתי ומלקק לי את הכוס.
אני מנסה לדמיין בראש את הסיטואציה ומצליח לי, אפילו מרטיב.
אני בטוח אגמור בשניה.
אני מנסה לדמיין איך ירגיש לי לשלוט קצת בעבד, אולי קצת הצלפות אולי רק לזיין אותו, בשום אופן שלא יתקרב לכפות רגליים שלי.
אני מנסה לדמיין מן שלישייה חד פעמית שכזו וזה מוזר כי אני לא רגילה לחד פעמי.
האם זה ירגש אותי להשפיל מישהו? להצליף? ועזבו אתכם לרגע מהבולשיט שהענקת כאב לכלבה זו לא המטרה, בטח שזו מטרה, אפילו ראויה, זה מעמיד לכם, אתם מגורים מזה. סוטים.
גם אותי זה יגרה?
אני מנסה לדמיין אותו מלקק לי את התחת בזמן שאדוני דופק לי את הפה, האמת, אף פעם לא ליקקו לי את התחת, באמת מעניין איך זה מרגיש.
אולי אני ארשה לו לאונן את עצמו מולנו, אולי אני קצת אשחק בו, מן צעצוע שרותי שכזה, אולי הוא אפילו ישפיך.
על מי אני עובדת, ברור שבסוף הוא ישפיך אני הרי כזו רחמניה.
אני כזו סוטה.
לדעתי מגיע לי מכות!
שוכבת על המיטה ערומה, לידי מונח הויברטור ושפורפרת סיכוך, אני מלאת רצון וחדורת מטרה.
מפוצצת את הויברטור בחומר, ומתחילה לשחק איתו מול חור התחת, מרגישה איך הכוס מתחיל להיות מוצף.
מתחילה להחדיר אותו לאט לאט, בעדינות, כאילו זו הפעם הראשונה שלי, עוצמת עיניים ומדמיינת שאתה עושה את זה.
חחח, בדיחה מצויינת לב, ממש. אתה לא מורח שום סיכוך, אתה גם לא עדין, אתה מתמקם ופשוט חודר פנימה בלי שום הכנה או הרחבה.
עכשיו הכוס שלי כבר מתחיל לנזול לכיוון החור המכווץ ואני חושבת לעצמי שאין דבר כזה עודף נוזלים.
זה כואב לי, חצי כבר בפנים אבל במקביל החור כבר מתחיל להשתחרר ועכשיו אני יכולה לדחוף אותו יותר לעומק.
אני שוכבת על הגב, הרגליים פתוחות הכוס נושם אויר והתחת שלי מלא.
ההרגשה הזו של המלאות מחרמנת, מיליון סרטים רצים לי בראש במקביל.
אני מוצלפת.
אני נחדרת.
אני כואבת.
אני מוצצת.
אתה גומר.
עכשיו שכולי פעורה, זה הזמן הנכון ואני מתחילה לפמפם אותו פנימה והחוצה יחד עם הרטט החור עכשיו כמו כוס אבל אני עדינה. עדינה מידי.
לא מצליחה לדפוק את עצמי בכח, בעוצמה. אני מגורה ועל הסף והאורגזמה חומקת לה, גם היא שמה לב שהסוללות נגמרו. כוסעמק!
אני מאמינה בעצמי, אני מסוגלת, ואני דופקת את עצמי וכבר כואב לי וקשה לי להכאיב לעצמי ושוב מיליון סרטים.
סטירה שמעיפה לי את הראש מצד אחד לשני.
נשיקה רעבתנית.
חיבוק.
צחוק.
פטמות נתלשות.
הבת זונה חומקת וכבר שורף לי אז אני מרחמת על החור ומניחה לו.
קיבלתי אתגר, לגמור מהתחת. בלי לגעת בכוס, בלי חיכוך דגדגן, בלי שום צעצוע שנוגע בו.
לא הצלחתי.
מה שבטוח זה שאת הניסיון אני בהחלט אזכור בזמן הקרוב.
אני לא נותנת שיכנסו לי ללב, לשם אסור לחדור. זה גבול.
מותר לחדור לי לכל החורים, להכאיב, להוריד אותי למטה, לקרוע, אבל הלב הוא רק שלי.
שלי. אתה מבין?
אז איך זה קרה שבשקט בשקט עם השקט שלך ככה ניפצת לי את הגבול בלי שאני אשים לב?
איך קרה שככה תפסת אותו וחדרת אלי פנימה, אל המקום שאף אחד לא הצליח להגיע מעולם? אף אחד!
איך זה יכול להיות שאני אדמע וכל החולצה שלי כבר מרוחה בנזלת ולא אכפת לי.
אתה צודק.
הדמעות מנקות לי את הבפנים, הלכלוך הוא רק חיצוני.
אני כזו דרמה קווין, עפה רחוק מידי עם המחשבות שלי, מדמיינת דברים, חיה בסרט.
סטירה אחת אולי שתיים והכל חוזר למסלול.
תודה.
השמיים קצת אפורים, קצת כמו מצב הרוח שלי,
מן מצב אפרפר, נוגה, עייפות שלא נגמרת,
רצון לאי רצון, ללא לעשות כלום.
לשכב ולבהות במסך מול אלף פרקים של כלום,
להתרוקן, להירדם, לקום.
מגרדת את הקירות, ככה זה כשיש איסור, פתאום הכי בא לי בעולם
לגמור.
נוטפת ומחליפה תחתונים, מסתובבת כמו שדה.
עונש?
אילוף?
כן, התחצפתי. מתחתי קצת את הגבול מולך, אני לא תמיד יודעת מתי זו מתיחה ומתי זו לא.
אז עכשיו אסור לי לגמור או לאונן עד שבת. לפחות. ואני נזהרת עכשיו מאד כדי לא להחמיר את מצבי,
אני לא מהזוחלות, או מתחנפות, או מלקקות.
בעצם אני כן מלקקת, אבל רק אותך, או גלידה, או את הדם שלי כשאני נפצעת,
אתה יותר טעים.
אני חושבת שאתה מאלף אותי, זה לא עונש, ואני בכלל חשבתי שאני דיי מאולפת
כלבת הכלבות שעושה מה שאתה רוצה, אז חשבתי, לחשוב זה טוב.
גם לטעות זה בסדר, כי אם אני לא אטעה, איך אני אלמד?
אני לא אוהבת עונשים, אתה יודע את זה, בעונש יש משהו לא טוב בעיניי,
זה מוריד למטה בצורה לא נעימה וזה הגיוני כי הרי זו המטרה
ואין לי ספק שאני עוד אחטוף עונשים,
אבל אילוף זה כבר משהו אחר, אילוף מחייך אותי, אילוף הוא חלק מלמידה, מתהליך,
הוא מוריד אותי למטה ברכות.
אילוף מראה לי שאני חשובה לך, אחרת לא היית טורח.
ועכשיו אני מגרדת את הקירות, מנועת אורגזמה וחיכוך, מתאלפת.
הכוס שלי קצת יבש עכשיו, אולי אני לא באמת זונה.
זונות אמורות לנזול כל הזמן?
אני קצת עייפה, בוקר עמוס ואני מתגעגעת
אז אני נשכבת על המיטה ומפשקת רגליים כמו שאתה אוהב
ואני לא נוגעת בדגדגן כי לא קיבלתי אישור, בעצם גם לא ביקשתי אישור
ואוננות היא בכלל לא המטרה כאן.
אני מפשקת את הרגליים ומתחילה לדחוף את הויברטור לכוס וקצת קשה לו להיכנס,
אני מפעילה לחץ ועם קצת תנועות סיבוביות חצי ממנו נכנס,
לא כואב לי, זו הרגשה מוזרה קצת האי כאב הזה.
מכוונת את המצלמה, מצלמת ושולחת לך
חצי ויברטור בכוס חצי יבש. בשבילך.
ככה זה איתי, אני אתן ואפער ואפתח, ואכאב בשבילך,
ואחייך.
פרק 19 ב"אישה הטובה" , צילומים של חדר "עינויים" והסבר על שיבארי.
יושבת בסלון, כוס קפה, ושוקולד תפוז וכמעט נחנקת:)
מצוין!
הרגע הזה שאני שוכבת על הרצפה, התחת שלי עדיין בוער והרצפה קרה ונעימה לו,
אתה משוחח בטלפון - שיחת עבודה חשובה ורצינית ואני ערומה על הרצפה מלטפת לך את הרגל,
אתה צוחק. צחוק רם ומתגלגל ואני יודעת שאל לי להתבלבל, אתה רציני לגמרי.
וזה שאני מוצצת לך את הזין הנפלא הזה ומאוננת תוך כדי על הרגל שלך.
גומרת כאחרונת הכלבות.
הרגע הזה שאתה מותח לי את הפטמות ואני רוצה לומר לך שהן עוד רגע ייתלשו,
אבל שנייה לפני שזה קורה אתה עוצר.
השנייה המדוייקת בה אני מרגישה שאני כל כך שלך, מן נקודת אל חזור,
מן רגע כזה שמרגיש שמעכשיו הכל אפשרי.
