כרוניקה חיה

אם הייתי חוצה את הנהר,

הייתי גרה בתל אביב.

עם שותפים.

או לבד.

בדירת חדר קטנה.

הגודל פחות חשוב.

הייתי מבלה,

במקומות הכי אפלים,

שיש לעיר להציע.

ולא רק.

אם הייתי חוצה את הנהר,

הייתי טסה להתנדב.

בארץ אחרת.

באפריקה.

כמו שתמיד רציתי.

כמו שויתרתי אז- למען משהו,

שלא באמת ייצג אותי.

אם הייתי חוצה את הנהר,

הייתי יוצאת עם אמן,

כזה שמצייר.

או מצלם.

או מנגן. כן. מנגן.

אבל בעיקר,

כזה שיודע לכתוב.

להביע את עצמו על דף.

אם הייתי חוצה את הנהר,

הייתי מתנסה בכל דבר אפשרי,

מבחינה מינית.

אם הייתי חוצה את הנהר,

הייתי כבר מקעקעת את עצמי,

בכתב שחור נסתר.

בציפור דרור.

לא באחת.

בשלוש חופשיות.

במעוף.

כי זו מי שאני.

אם הייתי מצליחה לעבור את הנהר,

הייתי מחייכת כל הזמן.

אבל הנהר בן זונה. לא עביר.