לפני 9 שנים. 13 במאי 2015 בשעה 21:26
עשרות פניות ביום.. בטח, אני חדשה
יש את אלה שהם הכי איכותיים ויודעים הכי טוב מה אני צריכה ואיך אני צריכה את זה אחרי קריאה של שני משפטים שהיו רשומים לי עד היום.
יש עוד חבר'ה ש"מורידים אותי על ארבע " עוד לפני ששאלו את שמי ומה אני בכלל רוצה. - זה השעשוע שלי, הם מצחיקים וכל כך מאמינים לעצמם שזה משהו...
כלבים, מתלבשים, ארנקים, מלכות שבאו לתמוך ולעזור, וכולם, פשוט כוווווווולם מזהירים משקרנים, מתחזים... כשכולם אומרים אותו דבר, אני לא מאמינה לאף אחד...
הראש משתגע, הריגוש זורם בכל כלי דם כמו זרם חשמלי קליל אך מורגש כל רגע.. הבטן מתהפכת.. החשק שלא עוזב.
ואני כל הזמן בוחנת.. מתבוננת במה שאני מרגישה עם כל שאלה, עם כל הצעה, עם כל ניסיון להיכנס לי לראש.. מה זה בדיוק עושה לי? מה עושים לי כל הסיפורים שאני קוראת בבלוגים? מרגישה איך גל החשק מתפשט מלמטה עד קודקוד הראש... הוא מגרה את המוח עוד יותר, והמוח בחזרה מעצים את הגל שחוזר למטה ומחמם את הבטן..
***
והנה עברו כמה שבועות מאז שכתבתי את הטיוטה הראשונה שלי..
השוק הראשוני עבר, התרגשות עדיין קיימת אך קיבלה צורה יותר מודעת ונינוחה.
אז מה אני עושה פה? אני לא הולכת לסאשנים, לא רצה לפרוץ את גבולותיי, לא ממהרת .פשוט לא ממהרת.
אני חוקרת. חוקרת בעדינות את הצד שהיה נעול וקבור מאד עמוק בתוך עצמי. מפרקת לאט לאט את ההגדרות שנבנו בתוכי במהלך חיי.. משחררת את הדפוסים שפשוט לא משרתים אותי יותר. עונה על המון שאלות שקשורות למיניות שלי, למקום של אשה בחיים בכלל ואינטראקציה בין גבר ואשה..
אתה אף פעם לא יודע מה בדיוק תמצא ואיפה. אז מה הוא השיעור שלי פה? עוד אין לדעת .. אבל העיקר מבחינתי זה להיפתח להזדמנות, לתת לה צ'אנס.. בקצב של..
שיעור שחייה אמיתי... העיקר לא לפחד, לנסות למצוא את הביטחון במים רדודים לפני שקופצים ראש למים עמוקים יותר...
