סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 4 חודשים. 21 ביולי 2024 בשעה 20:45

לאט.

רוצה שתרצה להכיר אותי לאט. יש בי הרבה צבעים ונדרשים זמן ותשומת לב כדי שתצליח לקלוט לפחות חצי מהם. מעטים שהצליחו עד כה לקלוט יותר.

אני לא ממהרת להפקיד את עצמי בבעלות שלך עד שלא אהיה בטוחה שתדע להכיל את הרוב ולקחת את זה בכבוד, בסבלנות ובזהירות. 

 

אני עברתי חוויות מאד לא פשוטות בשנה האחרונה, עדיין נמצאת בדחיפת העגלה המלאה במורד ההר מתוך תהום של כאב ואובדן, פחד ותחושת חוסר ביטחון כללית.

אני ראיתי מוות כל יום, כל פאקינג יום במשך חודשים ותוך כדי נשארתי בלי העמודים הכי חזקים ותומכים שלי.

נראה לך שתדע לא לזעזע את העולמי ההפכפך גם ככה כרגע? 

תזוז לאט ככל שאתה יכול, כי זה קצת שדה מוקשים, גם בשבילי.

אני לא אפיזודה שבוודאות תהיה קלילה, אני אשה מורכבת עם ניסיון החיים שיספיק לכמה, והבנה שהיא יודעת לעבור מצבים לא אנושיים עם פצעים בלב, אבל לצאת מהם יחסית שלמה. 

נראה לך שיש בך מספיק כוונה טובה, לב, רגישות, סבלנות ועוצמה נפשית להשתלט על כל זה?

אז כל עוד אתה לא בטוח, ואני לא בטוחה, אז לאט.

 

 

 

 

O resschef​(שולט) - טקסט מרגש מאוד
כתוב ברגש ובתבונה
נוגע
לפני 4 חודשים
SapioS​(אחרת) - תודה , כי בהחלט יש פה הרבה רגש ומורכבות מעבר לקליפות המנצנצות בשמש.
לא תיק פשוט וקליל סהכ;)
לפני 4 חודשים
Wanderlost - מזדהה עם הצורך באיטיות, המורכבות בחיים, היכולת לשקף לאחר ♥️
לפני 4 חודשים
נסס - ברור
לפני 4 חודשים
נימפומניה ריגשית​(שולטת){מצרפתמקרים} - אוי אהובה 🤗🤗
אני כאן דברי איתי
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י