פעם אחרי פעם אני מקבלת נשיקות מהיקום.
הן מגיעות דרך האנשים שאני פוגשת בדרכי.
אני בורכתי בחברים מדהימים, ממש שותפים לגורל, אני בורכתי בגברים שפגשתי בחיים שלי, רובם גם נשארו חברים מאד קרובים. ככה זה כשמזדיינים עם מי שאוהבים , ואוהבים את מי שמזיינים.
גם עכשיו בשלב די חדש לי בחיים, בו אני התחלתי לשחק עם ההבנה שיש לי הרבה מקום בלב, אבל קודם כל אני נשואה לעצמי... נכנסו אנשים מדהימים לחיים וללב שלי.
גברים מרשימים, חריפים, רגישים, אינטליגטיים, אוהבים, מתוקים ומיניים כל כך. (מיותר לציין שכולם דומיננטיים כל אחד בדרכו ושכולם לא יכולים להפסיק לרדת לי? נכון, מיותר)
יש לי משהו מאד מיוחד ואותנטי עם כל אחד מהם.
כל אחד מהם משחק עם חלקים קצת שונים בי, אבל כולם ממש לומדים את כולי, בדרכם.
אחד רואה קצת יותר, אחד מרגיש קצת יותר, אחד יודע לעבד קצת יותר, כל אחד נוגע כל כך שונה וכל כך טוב.
כל אחד מזיין אותי כל כך שונה וכל כך טוב.
וגם כשאני שבעה אחרי לילה עם אחד מהם, איכשהו, איכשהו האחר יידע להוציא ממני את מה ששלו בשקט.
עם כל אחד שיש לי שיחות עמוקות וכנות , ומצד שני הן אף פעם לא חוזרות אחת על השנייה.
זה חיבורים מאד מיוחדים.
אני פתוחה כמו ספר מול כולם ומעניין לראות איך כל אחד קורא משהו אחר, אבל לרוב עדיין קולע למהות.
כל אחד יודע על קיום של האחרים. ואני זוכה לשחות בבריכה מלאת אהבה, חברות, כבוד, הערכה, נועם ומיניות משובחת עם כל כך הרבה פרגון מכל הצדדים ולכל הצדדים. זה אכן דורש המון עבודה בתקשורת (ובדיקות STD תקופתיות, כמובן ), אבל היא כל כך משתלמת, כשלומדים לדבר.
אני לא אשקר שאין לזה מחירים. יש מחירים. אפשר להתבלבל. אפשר לפגוע ולהיפגע.
אבל כשכל החוטים משוחררים ומה שמחזיק זה רק הרצון הטהור לפגוש ולצלול עוד קצת לתוך החיבור המיוחד, כשיש הקשבה הדדית והסכמה על גבולות המשחק, מתחילים קסמים אמיתיים.
אני מחובקת ומנושקת, עטופה ומסופקת, אהובה ואוהבת.
תודה Universe
תודה לי על השלב הזה שהגעתי אליו במודע, תודה לי על היכולת להקשיב לעצמי, להכיל ולהתרווח בכל הטוב הזה.
