ירח מלא בכינרת – אחד הדברים היפיפיים שיצא לי לראות... כדור לבן ענק שמשקיף על המים ועל ההרים מסביב, קורן באור נעים ורך שמשאיר שביל לבן ונוצץ על המים.. מים רגועים בשעות לילה, שקטים ונעימים, השביל מרצד בתנועות קלות וכמעט בלתי נראות...
אני נכנסת למים לטבילה לילית, הוא הולך קצת אחריי. אני כבר קפצתי ראש לתוך המים הקרירים, הוא רק עשה כמה צעדים ונעצר. פשוט עמד והתבונן בנוף המדהים הזה כשהמים מגיעים לקרסוליים שלו. אחרי כמה דקות של משחקים במים אני התחלתי לשחות אליו בשחיית גב וכשהגעתי לרגליים שלו, התיישבתי ונצמדתי אליהן. למרות הקולות שנשמעו מהאנשים על החוף וכמה חבר'ה ששחו די רחוק מאתנו, פה, ברגע הזה כשהוא עומד ואני יושבת דבוקה עם הגב לרגליים שלו ושנינו נדהמים מהמופע הקסום של ירח על במת הכינרת - פה ברגע הזה יש שקט מוחלט. שקט מוחלט בי, שקט מוחלט מסביב... תחושת ביטחון ורוגע מילאו את כולי. הרגשה של שלמות בכל... איחוד מושלם וקסום בינינו ושלנו עם הטבע ... הוא ליטף את הראש שלי בעדינות וכששנינו עדיין מרותקים למראה הקסום הזה אני מתחילה לאט לאט להזיז את הראש שלי לצדיים ולעסות את הזין שלו. הרגשתי עם החלק האחורי של הראש איך הוא מתחיל לגדול בתשובה לתנועות שלי... הוא הוציא את הזין שלו מהתחתונים בלי מילים, הוא גם לא היה צריך – הזין שלו כבר היה בתוך הפה שלי. אני מצצתי אותו לאט ובעדינות בקצב של הגלים הקטנים של הכינרת שהגיעו עד אליי. כל כך אוהבת לשמוע את הגניחות הקטנות שלו, את ה"פאק.." שמדי פעם מתפרץ ממנו ברגע שהוא פוגש בתוכו הנאה אמיתית... ה"פאקים" האלה- הם אבני דרך שלי – תמרורים שאומרים לי שאני בדרך ומהירות נכונה. אחרי זמן מסוים שהוא התענג על מציצה שהענקתי לו בדרך שאני רציתי, הוא עצר אותי והסביר לי איך הוא רוצה את זה עכשיו. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש : "מה? אז לא היה טוב עד עכשיו?", אבל לא היה לי זמן לחשוב אותה עד הסוף כי רציתי להבין בדיוק איך הוא רוצה את זה אז התרכזתי בתדריך...וטוב שככה... הוא רצה שאני אמצוץ קצת את הזין ואז אוציא אותו מהפה ואעבור עליו עם השפתיים מבחוץ, ושוב אמצוץ, ושוב אעבור... "ברור?" – ובתשובה התחלתי לעשות את מה שנדרש ממני, בהתחלה לא ממש ידעתי באיזה קצב הוא רוצה את זה, אחרי כמה זמן להוציא, אחרי כמה זמן להחזיר את הזין לפה.. הוא עצר אותי ודרש להתחיל בהתחלה. ושוב טעיתי, ושוב הוא הרחיק את הזין ממני ואמר "מהתחלה!"... ושוב חזרתי ושוב הוא הרחיק אותי ושוב נשמע "מהתחלה!" - אבל הפעם הוא הדריך אותי בקול רם: " עכשיו תמצצי, עכשיו מבחוץ..". הרגע הזה כולו, הכינרת, הירח, הוא שעומד מעליי, אני עומדת על הברכיים ומצייתת לפקודות סמכותיות וסבלניות שלו - הרגע הזה חרוט לי במוח עם תוויות "מחרמן", " שקט", "ממלא" , "שלם"...
פתאום ההבנה שזה לא משפיל אותי בכלל נהיתה מוחשית, פתאום כבר לא היה מקום למחשבות מסוג "האם עשיתי משהו לא נכון", פתאום הרגשתי איך זה ממקם אותי במקום הנכון – בטוח, רגוע ומאד חרמני. פתאום זה שימח אותי שיש לידי פרטנר שמבקש/דורש בדיוק את מה שהוא רוצה ואני לא צריכה לנחש מה ואיך אני צריכה לעשות כדי לגרום לו הנאה.. כי ברגע הזה כל מה שרציתי זה לעשות לו טוב, לגרום לו ליהנות מעצמו מול הנוף המדהים הזה.