סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 9 שנים. 22 ביולי 2015 בשעה 13:24

אשה שכל כך התגעגעה לגבר שלה

גורה קטנה שמחכה שבעלים שלה ינוח קצת אחרי יום ארוך ומייגע וסוף סוף ישחק איתה...

זונה שמחכה על מיטה שהאדון שלה יחדור לכל החורים שלה

כלבה שהוא מזיין מאחורה, מושך ברצועה מאולתרת (איזה תכשיט מגניב חברות הביאו לה ! בלי לדעת למה אפשר לשמש אותו!), מוריד את הראש שלה למטה עם הרגל שלו

הנסיכה שלו שיושבת על הפנים שלו, מזיינת אותם, גומרת וממשיכה, גומרת וממשיכה.. שומעת אותו גונח בין השפתיים התחתונות שלה, רואה אותו נוגע בעצמו תוך כדי.. גומרת וממשיכה  ( יש לחזור על צמד המילים הזה עוד כמה פעמים כדי להתקרב לכמות הגמירות שלה  )

ושוב הוא מזיין אותה, יורק לה לפה- היא בולעת בשמחה ורוצה עוד ,יורק לה על הפנים ומורח את הרוק שלו – היא מחייכת ..  הוא סוטר לה, אומר לה " את זונה יפה שלי, את כלבה שלי, החור שלי" ... ומתוך השקט שלה היא עונה לו" כן אדוני, אני..". החיוך המאושר שלו באותו רגע ( אוח, כמה החיוך הזה יפה) ...

הוא לוקח אותה לרכבת הרים מדהימה, בה פעם היא למטה, פעם- למעלה...  ותמיד לצדו. שלו.

אשת לפידות n​(שולטת) - לונה פארק של אמוציות
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י