סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 9 שנים. 20 בספטמבר 2015 בשעה 21:25

בהמשך לפוסט #1(ללחוץ פה)

 

מורה הנהיגה שלי איש חכם, פתוח ומצחיק, יוצא לנו לפעמים לפטפט על כל מיני דברים בין הצעקות שלו "שחחרי לי את הקלאצ'!" או "תפני עכשיו האוטו לא יעשה את זה לבד" או (לשים פה כל דבר שאפשר לעשות לא נכון , במיוחד ברכב ידני, בווליאום מוגבר).

הוא גם בהחלט יודע להעריך בכבוד נוף יפה שמתגלה מולו כשאנחנו פוגשים בכביש איזו אשה יפה על אופניים או טוסטוס. נהנה מאד מהנוף ולא מסתיר ממני, כי אני גם בדרך כלל מסכימה איתו. 

היום אחרי שעשיתי עוד פעם איזו שטות על הכביש ועצרתי ברמזור, אמרתי:

—"הנה, לפחות ארגנתי לך נוף מהנה!" והצבעתי על זוג צעיר על הטוסטוס לפנינו— הוא מקדימה, היא מאחורה מחבקת אותו ומלטפת אותו בחושניות. 

הוא הסתכל כמה רגעים וזרק משהו כמו "היא ילדה קטנה עדיין ומאד חרמנית" 

—"אתה בטוח שזה חרמנות? "

הוא חשב קצת ..

"לא.. זה לא חרמנות. זאת הכל עניין של שליטה נטו. שייכות. היא נמרחת עליו כאילו מנסה להראות לכל העולם שהיא שייכת לו."

—"יש לך הרבה שליטה בסאב—טקסט, אה?" 

הוא כאילו לא שמע אותי וממשיך בשלו:

—"אני בטוח שאם הם היו פה לגמרי לבד, היא בטח הייתה עושה ציפורניים או משהו כזה.. "

—"אבל גם אחד על אחד אפשר להתענג על תחושת שייכות ולהביע את זה במגע, אתה לא חושב?"

— "בטח, אבל אז כבר כל מגע הוא מ ג ע, וכל ליטוף הוא ל י ט ו ף ולא ככה !…"

 

השאלה שלי עברה טרנספורמציה מ—"האם מורה הנהיגה שלי קשור לעולם השליטה ?" ל—"האם הוא יודע על זה או שלא?"


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י